מקץ שנתיים חלם פרעה: שבע פרות בריאות עלות מן היאור, ואחריהן שבע פרות רעות ודקות, שאכלו את הבריאות. וכן שבע שיבולים בריאות ושבע דקות ושדופות. איש לא ידע לפתור. אז זכר שר המשקים את יוסף, ופרעה שלח וקרא לו. יוסף גולח מן הבור, והובא לפני פרעה. אמר: ״בִּלְעָדָי, אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה״.
יוסף פתר: שבע הפרות ושבע השיבולים הטובות הן שבע שנות שבע, ושבע הרעות הן שבע שנות רעב שיבואו אחריהן ויכלו את השובע. הוא יעץ לפרעה למנות ״אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם״ ולאסוף אוכל בשנות השבע לקראת שנות הרעב. הדבר ״וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה״.
פרעה אמר ״אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ״, והפקיד את יוסף על כל ארץ מצרים. נתן לו את טבעתו, בגדי שש ורביד זהב, והרכיבו במרכבת המשנה. יוסף היה בן שלושים שנה. בשבע שנות השבע צבר בר לרוב, וכשבאו שנות הרעב פתח את האוצרות והשביר לכל הארץ, וגם ארצות רבות באו מצרימה לשבור אוכל.
עליית יוסף מן הבור אל המשנה למלך היא לב סיפור ההשגחה: החכמה והיושר מובילים מן השפל אל ההנהגה, והמשבר הופך להזדמנות להצלת רבים מרעב.