וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר. כְּדֶרֶךְ כָּל תְּשׁוּעַת ה' שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמוֹ רֶגַע, כְּאָמְרוֹ "כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא" (ישעיהו נו:א), וּכְאָמְרוֹ "לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וְכוּ' כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" (תהלים פא:יד-טו). וְכָךְ הָיָה עִנְיַן מִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרָיִם" (שמות יב:לט), כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ וְכוּ'. וְכֵן אָמַר לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ "וּפִתְאוֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְכוּ'" (מלאכי ג:א):
וַיְחַלֵּף שִׂמְלוֹתָיו. כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שַׂק (אסתר ד:ב).