ולענין מה שאמרו בירושלמי וימנה אנטלר. ראיתי מה שאמרת משם גדולים שיש חילוק בין אנטלר ומורשה דאנטלר בע"פ ולפיכך אין הנתבע ממנה אותו בב"ד בע"פ אבל המורשה בשטר אף הנתבע עושה מורשה וזה אינו נראה בעיני כלל. ותדע לך שהרי משום כבודו של כ"ג שאלו שם למה דנין אותו ימנה אנטלר כדי שלא יצטרך לעמוד לפני ב"ד. והשיבו דשמא יתחייב בשבועה ואין אנטלר לשבועה וא"א לימרו וימנה מורשה בשטר אלא היינו אנטלר היינו מורשה בשטר ועוד שהטעם א' בין למורשה בשטר ובין לאנטלר שאין זה וזה יכול לישבע.
שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק ר״י סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.