אבל רש"י לטעמיה אזיל דסבירא ליה דטומאת קרובים שוה בכל דנוהגת בישראל כמו בכהנים וא"כ דריש לקרא כפשטי' דכל ימי נזרו לקדושת הגוף מלטמא למתים הוא דאתי ואע"ג דאיכא עשה ול"ת מ"מ אצטריך נפש למעוטי קרובים. ואע"ג דאין מ"ע דוחה למ"ע ול"ת. סד"א דיבוא עשה דטומאת קרובים דחמירי שהרי שווה בכל וידחה לעשה ול"ת דנזיר דקילי קמ"ל נפש דלא. ומסתברא כדברי רש"י ז"ל. דהאי קרא דכל ימי נזרו קדוש הוא. אי אפשר למדרש אלא למ"ע של קדושת הגוף לטמא למתים. וא"כ בע"כ ש"מ דמ"ע של טומאת קרובים נמי נוהג בישראל. דאי ס"ד שאינו נוהג אלא בכהנים. נפש למעוטי קרובים למה לי. הא הוה עשה שאינו שוה בכל. ומהיכי תיתי שתדחה לעשה ול"ת דנזיר. אע"ג דקילי כיון דהעשה נמי קילי. אלא וודאי ש"מ דטומאת קרובים נוהג בכל. וסד"א דתדחה לעשה ול"ת דנזיר דקילי שכן ישנו בשאלה קמ"ל נפש דלא:
שאגת אריה החדשות · חלק ח׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1873
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאגת אריה החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.