שאגת אריה החדשות · חלק ח׳ סימן ו׳

ואפילו לפי מה שנראה מדברי הרמב"ם דליכא עשה בטומאת נזיר למת אלא לא תעשה בלבד כמש"כ במקום אחר אם כן איכא למימר דקרא דלאמו לגופי' הוא דאתי דאפילו כהן אינו מטמא לקרובים אם הוא נזיר דסד"א דאתי עשה דטומאת קרובים של כהן אע"ג דקיל שאינו שוה בכל ודחי מיהת לל"ת דנזיר דקיל נמי שכן ישנו בשאלה. וא"כ אכתי תקשה מנ"ל לר"ע לדרוש לאמו לדיוקא קא אתי ולהתיר למת מצוה הא איכא למימר דלגופי' קא אתי דאפילו כהן דאיכא גבי' עשה לטומאת קרובים מ"מ אינו דוחה ל"ת דנזיר יש לומר לדברי הרמב"ם דכל נפש הוא לקרובים ע"כ משום נזיר כהן אצטריך דאלו משום נזיר ישראל למה לי קרא לקרובים פשיטא גבי ישראל מה לי קרובים מה לי רחוקים הא לגבי טומאת קרובים נמי רשות הוא לדעת הרמב"ם. וכי אצטריך נפש לקרובים משום כהן אצטריך דהא לגבי' איכא מ"ע לטומאת קרובים וסד"א דיבוא עשה וידחה לל"ת קמ"ל נפש דלא וא"כ כיון דאין כהן ונזיר מטמא לקרובים מנפש נפקא לי' ע"כ כי אתי לי' אמו אנזיר וכהן לדיוקא למשרי כהן ונזיר לטמא למת מצוה. דאילו משום טומאת קרובים הא כבר מיעט רחמנא מנפש. דאין כהן ונזיר מטמא להן. מ"מ לדעת רש"י דמפרש דכל ימי נזרו קדוש הוא זו קדושת הגוף מלטמא למתים. הרי נזיר שטימא למת עובר בעשה ול"ת. ואם כן למה לי קרא דעל נפש למעוטי קרובים אי אמרת דאין מצות טומאת קרובים נוהג אלא בכהן בלבד הוי לי' מצות עשה שאינו שוה בכל. ומהיכי תיתי שנדחה לעשה ולא תעשה דנזיר. אע"ג דקילי שישנה בשאלה הרי עשה דטומאת קרובים נמי קילי שאינו נוהגת אלא בכהנים בלבד: והרי ע"כ נפש לקרובים בשביל כהנים אתי (דאילו) משום ישראל. מה לי קרובים מה לי רחוקים. תרווייהו שווים ולא אצטריך מיעוטא משום ישראל אלא משום כהנים. והרי אפילו משום כהנים לא צריך קרא למעוטי הא אין עשה דוחה לעשה ול"ת דנזיר. אע"ג דקילי הרי עשה דכהן נמי קילי. אלא וודאי ש"מ דעשה דטומאת קרובים נוהג נמי בישראל כמו בכהנים והוי ליה עשה השוה בכל. וסד"א דתדחה את עשה ול"ת דנזיר דקילי קמ"ל נפש דלא. וכיון שנתבאר במקום אחר דלשיטת רש"י עיקר דטומאת נזיר הוה לי' עשה ול"ת ש"מ דטומאת קרובים נוהג בישראל כמו בכהנים: