שאגת אריה החדשות · חלק ו׳ סימן ד׳

וזה הוא מה שנ"ל בזה דוודאי האי לאו דלא תלין בתרתי קא מיירי קרא. חדא שלא להלין אותו אפילו לילה אחת בלא קבורה ואפילו הורידוהו מן העץ עובר בל"ת בהלנה בלבד בלתי קבורה. ועוד קמ"ל קרא איסור הלנה על העץ שאם לן עליו ולא הורידוהו עובר בל"ת ונ"מ דאם א"א לקוברו בלילה כגון שסקלוהו ותלוהו בערב שבת או בעי"ט ולא היו שהות ביום למקברי' קודם שקיעת החמה ואין קבורתו דוחה שבת ויו"ט וע"כ צריך להלינו בלא קבורה להמתין מלקברו עד מוצאי שבת ויו"ט מ"מ צריך להורידו מן העץ בליל שבת ויו"ט ואם לא הורידוהו עובר בלא תלין נבלתו על העץ וכל כה"ג היכא שלא קברוהו קודם שקיעת החמה וגם באירע איזה אונס שא"א לקברו כל הלילה שלאחריו מ"מ אסרו להלינו על העץ ואם לן עובר על לא תלין נבלתו על העץ. וע"כ מתניתין דנגמר הדין נמי מהני תרתי גווני הלנה איירי ורישא דקתני ואם לן עובר עליו בל"ת פי' אם לן על העץ שלא הורידוהו ממנו עובר בל"ת מצד הלנתו על העץ והיינו דנסיב תלמודי למילתי' שנאמר לא תלין נבלתו על העץ כי קללת אלקים תלוי ומפרש ר"מ מפני מה תלוי זה מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל וה"ט לא שייך אלא בעודו תלוי על העץ דווקא ולא הורידוהו ממנו והאי ואם לן אדלעיל מיניה קאי אהא דסליק מיני' דקתני מתירין אותו מיד כלומר מן העץ ועלה קאי ואם לן כלומר שלא הורידוהו מן העץ עוברין עליו בל"ת וזהו ל"ת מיוחד לנתלין בלבד מטעמא דיהיב קרא כי קללת אלקים תלוי וכדמפרש ר' מאיר טעמא מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא ש"ש מתחלל וסיפא דקתני לא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בל"ת משום הלנה בלתי קבורה השייך בכל המתים וגם הנתלין בכלל. וקרא נמי חזינן דיהיב תרי טעמי' למלתי' כי קללת אלקים תלוי ולא תטמא את אדמתך והאי כי קללת אלהים תלוי ע"כ לא שייך אלא בתלוי ועומד על העץ ובנתלה לבד איירי ולא תטמא את אדמתך כולל לנתלין ולכל אדם בהלנה בלי קבורה כי הדבר ידוע שאין שייך טומאת האדמה בהלנה לנתלין יותר מהלנת שאר מתים וכולן שווין בטומאה זו אף העשה דקבור תקברנו כולל לנתלין ולכל אדם בשוה ועל זה לא צריך לן קרא דקבור תקברנו דכפל קרא לדיבורו ללמוד דכל אדם שוה לנתלין בעשה זו דקבורה ביום המיתה דבלא קרא יתירא מסברא ידעינן לה דהכל שווין בזה וילפינן קבורת כל אדם במה מצינו מקבורת נתלין כמו שבכל התורה כולה ילפינן דבר מדבר במה מצינו אי ליכא מידי למיפרך אבל בל"ת דלא תלין סד"א דווקא קפיד קרא על הלנתו על העץ ומטעמא כי קללת אלקים תלוי אבל אקבורה לא קפיד רחמנא לעבור עליו בל"ת דלא תלין בין בנתלין בין בכל אדם קמ"ל קרא יתירא דקבור תקברנו דעל לא תלין בלתי קבורה נמי קאי האי לאו דלא תלין וממילא כל אדם שווים לנתלין בל"ת זו כיון דאקבורה קאי מה לי נתלין מה לי כל אדם והא דאמר ר' יוחנן משום רשב"י מניין למלין את מתו שעובר בל"ת אין פירושו מנין למלין את מתו שעובר בלא תעשה כמו שמלין את הנתלין ולמימרא דצריך קרא לרבויי כל אדם לדין הנתלין לקבורה ביתורא דקרא דליכא למימר הכי כיון דאכתי לא קם לן קרא יתירא דקבור תקברנו נתלין גופי' דומיא דכל אדם מנ"ל דעובר על ל"ת משום קבורה אם הורידוהו מן העץ ולא קברוהו מנא לן אלא ע"כ הכי פירושו מניין למלין את מתו שעובר בל"ת כלומר מנ"ל דקרא דלא תלין לא קפיד במלין על העץ לחוד אלא אפילו אם מלין על הארץ בלתי קבורה נמי קפיד קרא וכיון דבהלנה בלתי קבורה קפיד ממילא לא שני לן בין נתלין לכל אדם בעסקי קבורה תלמוד לומר כי קבור תקברנו וע"כ הכי הוא כדפירשתי דעל עסקי קבורה לא בעי קרא יתירא לרבוי כל אדם אלא כיון דגלי קרא בנתלין ה"ה נמי ממילא בלא ריבוי דקרא כל אדם במשמע דאלת"ה תקשי לך מנא ליה לר' יוחנן משום רשב"י ללמוד מריבוי דקבור תקברנו למלין את מתו שעובר בל"ת להוציאו מפשטי' דפשטי' דקרא משמע דלא תלין על העץ קאי דלא שייך אלא בנתלין נימא דריבוי דקרא דקבור תקברנו אעשה דקבורה לחוד קאי וליכא שום ל"ת בהלנה בלתי קבורה אפילו בנתלין דקרא לא קפיד אלא על הלנת העץ. חדא דלא נעקר לקרא מפשוטי' ועוד שהרי ריבוי יתירא דתקברנו גבי עשה דקבורה כתיב והוא קא עקר לקרא מעשה דסמיך ליה ושדי' לל"ת דלא סמוך ליה אלא ע"כ דלעסקי קבורה לא צריך קרא יתירא לרבויי לכל אדם לדין נתלין דממילא שמעינן ליה ולא צריך קרא יתירא אלא לריבויי דאיכא נמי ל"ת בהלנה בלתי קבורה אע"פ שאינו מלינו על העץ וכיון דאיכא ריבוי דאיכא ל"ת בהלנה בלתי קבורה ממילא כל אדם שווין לנתלין בעסקי קבורה מסברא בלא ריבוי דקרא ואע"ג דאמרינן דקרא דלא תטמא את אדמתך ע"כ יהיב טעמא לקבורה ולא להלנה על העץ מ"מ סד"א דאעשה דכי קבר קאי האי קרא דלא תטמא ולא אל"ת דלא תלין קמ"ל ריבוי דקבור תקברנו דאיכא נמי ל"ת דלא תלין אלינה בלא קבורה נכון דאלינה בלא קבורה קפיד קרא כל אדם שווין לנתלין בזה בלי ריבוי מיתורא דקרא: