שאגת אריה החדשות · חלק ו׳ סימן ג׳

ואני תמה הא במשנה וגמרא איפכא שמעינן לה דתנן בסנהד' פ' נגמר הדין (דף מ"ו) גבי תלוי ואם לן עובר עליו בל"ת שנאמר לא תלין נבלתו על עץ כי קבור תקברנו כי קללת אלקים תלוי וגו' כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל וקתני סיפא ולא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בל"ת הלינהו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו ובגמרא אמר ר' יוחנן משום רשב"י מנין למלין את מתו שעובר עליו בל"ת ת"ל כי קבר תקברנו מכאן למלין את מתו שעובר בל"ת הרי מריבויוא דקבור תקברנו יליף למלין את מתו שעובר בל"ת דלא תלין ואלו בעשה לא קאמרי לא המשנה ולא ר' יוחנן וזה היפך מדברי הרמב"ם שסובר דהלאו דלא תלין מיוחד דווקא לנתלה ובא האזהרה שלא להלין תלוי ועומד על העץ ולא בא לאו זה לאזהרת קבורה כלל ועשה דקבור באה למצות קבורה ומריבוי דתקברנו ילפינן לכל המתים. ועוד קשה דידי' אדידי' שכתב בפרק ט"ו מהלכות סנהדרין כיצד מצות הנתלין אחר שסוקלין אותו משקעין את הקורה בארץ ועץ יוצא ממנה ומקיפין שתי ידיו זו לזו ותולהו סמוך לשקיעת החמה ומתירין אותו מיד ואם לן עוברין עליו בל"ת שנאמר לא תלין נבלתו על עץ ומצות עשה לקבור כל הרוגי ב"ד ביום ההריגה שנאמר כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא הרוגי ב"ד בלבד אלא כל המלין את מתו עובר עליו בל"ת הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו עכ"ל. וקשה עליו בתרתי חדא דכאן כתב דכל המת אפילו אינו הרוגי ב"ד אם הלינו עובר בל"ת ובס' המצות כתב שלאו דלא תלין מיוחד לנתלין דווקא ולאו משום לתא דקבורה אזהר רחמנא אלא משום שלא להניחו תלוי ועומד על העץ דווקא אזהר רחמנא עוד שנית שכאן כתב מ"ע לקבור את כל הרוגי ב"ד ביום ההריגה משמע דאין מ"ע זו אלא על הרוגי ב"ד בלבד ולא על שאר כל אדם שהרי בשאר כל אדם מסיים כל המלין את מתו עובר עליו בל"ת ואינו מזכיר לעשה כלל ואלו בס' המצות כתב דקבור תקברנו הוא מ"ע שנקבר כל מתי ישראל ביום מותם ולא על הרוגי ב"ד בלבד נאמר מ"ע זו. ועוד קשה לי על הרמב"ם בחבורו שמכניס בכלל מ"ע זו דקבור תקברנו את שאר הרוגי ב"ד ומוציא את כל אדם וזו מנין לו אם במשמע לרבויי מריבוי דקבור תקברנו חוץ מן הנתלין נרבה נמי את כל אדם ואם אינו במשמע אפילו הרוגי ב"ד נמי לא נרבי ומאי חזית דקמרבית את הרוגי ב"ד מריבוי דקבור תקברנו במ"ע זו וממעט את כל אדם שהרי בל"ת דלא תלין קמרבינן להרמב"ם בחבורו את כל אדם אפילו לאו מהרוגי ב"ד וע"כ מריבוי דקבר תקברנו קא אתיא דאל"כ שאר כל אדם דלאו מן הנתלין מנא ליה ובוודאי דברים אלו תמוהים מאוד. ומה שהשיגו ידי בביאור דברי הרמב"ם אלו ובישובם אכתוב כאן בס"ד: