שאגת אריה החדשות · חלק ג׳ סימן ה׳

ובאמת מחמת קושיא זו נ"ל ללמד זכות על הרמב"ם ז"ל שכתב בסוף פרק ב' מה"ג מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש ב"ד של ישראל היו מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט והוא גט כשר כו' ואם הכותי מעצמו אנסהו עד שכתב הואיל והדין נותן שיכתוב הרי זה גט כשר. לא היה הדין נותן שיכופו אותו לגרש וטעו ב"ד של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש הרי זה גט פסול הואיל וישראל אנסוהו יגמר ויגרש ואם הכותים אנסוהו לגרש שלא כדין אינו גט ואע"פ שאמר בנכרים רוצה אני ואמר לישראל כתבו וחתמו הואיל ואין הדין מחייבו להוציא והנכרים אנסוהו אינו גט עכ"ל הרי שפסק בגט מעושה בישראל כדין כשר ושל"כ פסול ובכותים כדין פסול ושל"כ אינו גט. ומ"ש שלא כסוגיא דפ' המגרש דאמרי' במסקנא דכותים לאו בני עישוי נינהו ואף כדין נמי הגט בטל כבר נתעורר בזה הכ"מ וב"י בא"ה סי' קל"ד שסמך עצמו על סוגיא דפ' חזקת הבתים (דף מ"ח) ואיני תוקע עצמי בזה: אבל אי קשיא לי הא ודאי קשיא לי שהרי כתב הרמב"ם בריש פרק י' מה"ג כ"מ שאמרנו בחבור זה שהגט בטל או אינו גט או אינו מועיל הרי זה גט בטל מן התורה ועדיין היא א"א גמורה מן התורה כו' ואם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה חוץ מן המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם שאע"פ שאין זה גט הרי זה פוסל לכהונה מדבריהם שנאמר ואשה גרושה מאישה אמרו חכמים אפילו לא נתגרשה אלא מאישה כו' וכ"מ שאמרנו בחבור זה שהגט פסול הרי זה פסול מד"ס לבד ונפסלה בו מן התורה לכהונה עכ"ל ומזה יש ללמוד בגט המעושה של"כ בכותים שכתב אינו גט היינו שהגט בטל מן התורה ומשמע דס"ל דמ"מ אינו פוסל לכהונה שהרי כללא כייל דכ"מ שכתב אינו גט אם היו בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה חוץ כו' ויש לתמוה עליו לפי שטתו דס"ל דכדין דכותי כשר מן התורה ואינו פסול אלא מד"ס ופסולה לכהונה מד"ת דהא מדאורייתא גיטא מעלי' הוא א"כ של"כ בכותים הוה לי' למגזר לפסול מן הכהונה משום כדין דכותי כמו שגזר ר"נ של"כ דישראל אטו כדין דישראל דפוסל מן התורה לכהונה ה"נ כדין דכותי לשיטתו ז"ל פוסל מן התורה דהא גיטא מעלי' הוא מדאורייתא. וה"נ איכא למיגזר לשיטתו של"כ דכותי אטו של"כ דישראל דהוה לי' גיטא מעליא מן התורה ופסולה מדאורייתא לכהונה דהא דלא גזר ר"נ של"כ דכותי אטו של"כ דישראל משום דשל"כ דישראל לר"נ גופי' גזירה דס"ל של"כ דישראל (של"כ דישראל) אינו גט מה"ת ואיך ניקום וניגזר גזירה לגזירה אבל לשטתו של"כ דישראל פסולה לכהונה מדאורייתא שייך שפיר למגזר של"כ דכותי אטו של"כ דישראל אבל לפי מה שכתבתי א"ש דס"ל להרמב"ם דשמואל לטעמי' אזיל דס"ל גבי שלא לשמה נמי בפ' כל הגט דפוסל מן הכהונה אע"ג דלא הוי גט מ"ה מ"מ גזר שם אטו גיטא מעלי' וכדאמר כ"מ ששנו חכמים גט פסול פסול ופוסל אבל אנן קי"ל כשאר אמוראי דלא גזרו גט פסול אטו גט כשר לענין פסול כהונה גבי שלא לשמה ה"ה גבי עישויי דכותים נמי לא גזרינן וזה נכון לזכות את הרמב"ם ז"ל. אבל לשאר רבוותא קשה כמ"ש כו':