אלא שיש לעיין בזה מהא דתנן סוף פרק המגרש (דף פ"ח) גט המעושה בישראל כשר ובנכרים פסול. ובגמרא אמר ר"נ אמר שמואל גט המעושה בישראל כדין כשר שלא כדין פסול ופוסל כלומר מן הכהונה משום ריח הגט ובכותים כדין פסול ופוסל שלא כדין אפילו ריח הגט אין בו ופריך ממ"נ אי כותי בני עשויי נינהו אתכשורי נמי ליתכשר ואי לאו בני עשויי נינהו לפסול נמי לא יפסול ומסיק הגמרא כותי לאו בני עשויי נינהו וטעמא מאי כדין בכדין דישראל מיחלף שלא כדין בכדין דישראל לא מיחלף ופרש"י וא"א מיחלף בשלא כדין דישראל ואתי למימר שלא כדין דישראל נמי לא פסול ואמרו לעיל דפוסל היא גופא גזירה היא אטו כדין וגזירה לגזירה לא גזרינן עכ"ל. וכן כתב הר"ן ז"ל אלמא שלא כדין דישראל אינו פוסל מן התורה משום ריח הגט שהרי ריח הגט פוסל לכהונה מן התורה כמ"ש בסי' הקודם שלפ"ז. דאי אמרת שלא כדין דישראל פוסל מן התורה משום ריח הגט הוה ליה למגזר שלא כדין דכותי אטו של"כ דישראל דפוסל מן התורה וש"מ דשל"כ דישראל הואיל ופסול ולא הוי גיטא אינו פוסל מן התורה משום ריח הגט ולא ילפינן להאי פסולה מפסול דלא נתגרשה אלא מאישה דאע"ג דפסול ולא הוי גיטא מ"מ פוסל מן הכהונה מן התורה משום ריח הגט משום דהיכי דגלי רחמנא גלי היכא דלא גלי לא גלי א"כ ה"ה לשאר פסולי גיטא כיון דלא הוי גיטא לא נפסלה מן התורה לכהונה ולא גמרינן להו מלא נתגרשה אלא מאישה דגלי בה קרא דמ"מ פסולה מן הכהונה אע"ג דלא הוי גיטא: מ"מ קשה דהא תנן בר"פ ג' דגיטין (דף כ"ד) כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול כיצד היה עובר בשוק ושמע קול סופרין מקרין איש פלוני מגרש את פלונית כו' ואמר זה שמי וזה שם אשתי פסול לגרש בו יתר מכן כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמר שמי כשמך ושם אשתי כאשתך פסול לגרש בו יתר מכן היו לו שתי נשים ושמותיהן שוות כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה יתר מכן אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו. ובגמרא א"ר כולן פוסלין בכהונה חוץ מן הראשון ושמואל אמר אף ראשון נמי פוסל ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל כ"מ ששנו חכמים גט פסול פסול ופוסל אלמא לשמואל אפילו ראשון שלא נכתב לשם כריתות כלל שהרי ההיא בבא דרישא דהיה עובר בשוק ושמע קול סופרין מוקי לה בגמרא התם בסופרין העשוין להתלמד עסקינן ולא נכתב לשם גט כלל ואפ"ה פוסל מן הכהונה משום ריח הגט ומ"ש מגט המעושה בישראל של"כ דאינו פוסל מן התורה לשמואל משום ריח הגט אלא משום גזירה דשל"כ אטו כדין הא פסולה דאורייתא והא פסולי דאורייתא מ"ש דהאי פוסל משום ריח הגט לשמואל והאי אינו פוסל לשמואל גופי' משום ריח הגט אלא משום גזירה בעלמא. אי גמרינן לשאר פסולי גיטא מפסול דלא נתגרשה אלא מאישה בין בגט מעושה של"כ בין בשנכתב שלא לשם אשה לפסול משום ריח הגט מן התורה ואי לא גמרינן אפילו בשלא לשמה לא לפסול משום ריח הגט ואפילו אם תדחק לומר דהא דאמר שמואל אף ראשון נמי פוסל וכן הא דאמר שמואל כ"מ ששנו חכמים גט פסול פו"פ לאו מן התורה משום ריח הגט פוסל (מן הכתוב) אלא משום דמחלף גט כשר בפסול כדאמר התם גבי גט מעושה בישראל שלא כדין דאינו פוסל משום ריח הגט אלא משום דמחלף כשר בפסול כגון נכתב שלא לשמו בנכתב לשמו וכן בשאר פסולין דילמא מחלף פסול בכשר אכתי תקשה לך שהרי שם בדף כ"ה אמר זעירי כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון וכן אר"ח כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון ור"י אף אחרון אין פוסל ופסק הרי"ף וש"פ והילכתא כולם א"פ חוץ מן האחרון וא"כ למאי דפסק דלשמואל אינו פוסל מדרבנן מכלל דלהני רבנן אפילו מדרבנן אינו פוסל והילכתא כוותיהו ואמאי פסק הרי"ף וש"פ גבי גט המעושה בישראל של"כ ובכותי כדין דפוסל ואילו בהני דפכ"ה לענין שלא לשמה פסקו דלא כשמואל דאינו פוסל אפילו מדרבנן דאי אמרת בשלמא דהאי פוסל ואינו פוסל דמיירי הני אמוראי בדאורייתא פליגי ומאי דפוסל מדאורייתא הוא דפוסל משום ריח הגט אתי שפיר דאיכא למימר דהני רבנן דאמרי אינו פוסל בדאורייתא קאמרי דאינו פוסל משום ריח הגט. ומ"מ מדרבנן משום אחלופי כו"ע מודי דפוסל וכדאמרינן גבי גט מעושה אבל השתא דאמרת דשמואל דאמר פוסל גבי שלא לשמה היינו מדרבנן מכלל דאינו פוסל דאמרי שאר אמוראים ופסקו כוותייהו אפילו מדרבנן אינו פוסל א"כ תקשה לך מ"ט פסקו ז"ל כשמואל גבי גט המעושה דפוסל מיהא מדרבנן ואילו בשלא לשמה פסקו דלא כשמואל ואפילו מדרבנן אינו פוסל:
שאגת אריה החדשות · חלק ג׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1873
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאגת אריה החדשות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
