שאגת אריה החדשות · חלק י״ד סימן ז׳

ולענין הלכה אומר אני שודאי מבריך ומרכיב חייב בערלה בח"ל. ואע"פ שכבר כתבתי בתשובה אחרת לקמן דגבי ערלה ורבעי ראוי לסמוך על האי כללא דכל המקיל בארץ ה"כ בח"ל ורבעי אינו נוהג בח"ל אלא בכרם לחוד וה"נ נ"ל דבח"ל הנוטע לרבים פטור מן הערלה מהאי טעמא מ"מ מבריך ומרכיב חייב בערלה ורבעי בח"ל. שהרי כבר הוכחתי בראיות ברורות דליכא למ"ד דמו"מ פטור מן הערלה. ואפילו ראב"י מודה בהא הלכך אין לחלק בהן בין א"י לח"ל. ואפילו מבריך ומרכיב בשל נכרים נמי אסור בידוע אם לא בספק דקי"ל ספק ערלה בח"ל מותר וכמ"ש התוס' בספ"ק דקדושין (דף ל"ו) במשנה כל מצוה התלויה בארץ וקשה דהא אמרינן במס' ר"ה ט' א' הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב יש בהם משום ערלה. וא"כ איך אנו נהני' מן הכרמים שהנכרים מבריכים בכל שנה. ואע"פ שאין אנו יודעים וודאי שמבריכים כולם הוי לנו לילך אחר הרוב. ואומר רבינו שמשון ששאל בעובדי אדמה ואמרו לו שאינן חותכים הזמורה מן הסדן. וא"כ הוא יונק עוד מן הזקינה ואמר התם המבריך בזמן שיונק מן הזקינה פטור מערלה ואם ספק חייב והוא ניכר היטב כשיונק מן הזקינה וכשאינו יונק מן הזקינה. כשהזמורה יונקת מן הזקינה עלי' נוטין לצד סדן הזקינה. וכשפוסק עלי' נוטין לצד אחר וסימנך דהאי מאן דאכיל מחברי' בהית לאסתכולי ביה ע"כ. ואפילו למש"כ בדיני חדש דלמ"ד יש קנין לנכרי בא"י להפקיע מידי מעשר ה"ה דיש קנין לנכרי להפקיע מידי שאר אסורים. וא"כ בח"ל דלכ"ע יש קנין לנכרי אין ערלה נוהגת בשל נכרי ומותר להנות מן הכרמים שהנכרים מבריכים אותם בכל שנה ולשתות מאותו יין. מ"מ הא כבר הוכחתי התם. דה"מ דיש קנין לנכרי להפקיע מידי כל איסורין של חובת קרקע באיסור שאינו נוהג אלא בארץ ישראל א"כ למ"ד יש קנין לנכרי. קרקעות מופקעות מקדושתה ע"י נכרי וכשל חוץ לארץ דמי. אבל באיסורים של חובת קרקע שנוהגים אפילו בח"ל הא וודאי לא שייך לומר יש קנין לנכרי להפקיע. דמאי הפקעה שייך הכא הרי ח"ל בלא"ה מופקעת ועומדת וקדושה היא ואפ"ה איסור זה נוהג בה. וא"כ כיון דקי"ל ערלה בח"ל הלכה למשה מסיני היא אלא שכך נאמרה הלכה דודאי אסור ספיקא מותר. א"כ נוהג ערלה ורבעי של כרם בח"ל אפילו בשל נכרים ואפילו במבריך ומרכיב. ויין מן המוברך והמורכב אסור בערלה וברבעי וכדאמרן. ובש"ע שם כתב עוד טעם אחר ויש למצוא התיר גם לבני א"י ביין של כרמי נכרים משום דרובן דגפנים לאו ערלה נינהו ואפילו בכרמים שידוע וודאי שיש בהם ערלה יש להתיר משום דקודם שיעברו עליהם שני ערלה אינם עושים פירות. ואם עושים הם דקים וקלושים שאינם ראוים לעשות מהם יין ע"כ. על זה אני אומר באמת אם הדבר כן ראוי לסמוך עליו ואפילו בארץ ישראל. והב"י שם בבדק הבית כתב עוד ט"א להתיר ענבים ויין הבאים מן אילן המוברך אפילו בא"י ואין דבריו ברורים אצלי כלל ונלאתי להאריך עוד בזה. כן נראה לי: