שאגת אריה החדשות · חלק י״ד סימן ד׳

אבל בלאו הכי תמה אני בעיקר דברי הרמב"ן ז"ל דבעי לומר דס"ל לראב"י גבי ערלה נמי ונטעתם כמשמעו נוטע אין מבריך ומרכיב לא דפטורין מערלה דקשה א"כ למה לי לראב"י האי קרא דדרשינן התם גבי עורכי מלחמה לא חילל ולא חיללו כלומר מדהוה מצי למכתב לא חילל וכתב רחמנא לא חיללו מיעוטא הוא לזה ולא לאחר פרט למבריך ומרכיב פשיטא כיון שפטורין מן ערלה ממילא אינן חוזרין עליהם מעורכי מלחמה כדמוכח מכל סוגי' ההיא בפ' משוח מלחמה דחזרה מעורכי מלחמה בדין ערלה תלי'. וכמו שכבר כתבתי בספרי טורי אבן בפ"ק דר"ה (דף ט') בהא דאמרינן שם אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב וכו' ע"ש באריכות. ומה"ט כתבתי שם בהא דמסיימו שם התוס'. וצריך לדקדק אי הוה שייך לשנויי הכי בפ"ח דסוטה גבי חוזר מעורכי מלחמה משום מבריך ומשני כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר ע"כ. ולק"מ מהאי טעמא דאמרן דוודאי לא שייך לשנויי הכי. דאי הא דפרט למבריך ומרכיב דברייתא גבי עורכי מלחמה מיירי באופן דאינו חייב בערלה. א"כ מיעוטא דלא חילל ולא חיללו דכתב רחמנא למה לי. דכיון דאינו חייב בערלה פשיטא דאינו חוזר עליו וש"מ נמי מהא כדפירשתי וזה ברור. ומ"מ זה יש לדחות דיש לומר דה"ט דלא משני הגמרא בסוטה האי רומיא דמתניתין וברייתא דתרווייהו בהרכבת של היתר מיירי ומתני' בשנפסקה מאבי' דערלה נוהגת בה וברייתא בשלא נפסקה משום דהא בהא תלי'. דמ"ט אין ערלה נוהגת בלא נפסקה מאבי' משום כיון דיונק מאבי' אין כאן אילן חדש אלא הוה כמו ענף של אבי' וא"כ מה"ט גופי' לא צריך קרא למעוטי שאין חוזר עלי' כיון שאין כאן אילן חדש. אבל בהברכה והרכבה שאין יונק מאבי' אפילו אם תמצי לומר שאין ערלה נוהגת בהן לראב"י מ"מ כיון שאין יונקת מאבי' והוה ליה אילן בפני עצמו ס"ד אמינא שחוזר עליו משום הכי אצטריך קרא לא חילל ולא חיללו למעוטי. אבל מכל מקום קושיא הראשונה במקומה עומדת. שהרי באמת כל הסוגיא בסוטה מוכחת דכל היכי דאין בו איסור ערלה ממילא ידעינן דאין חוזר עלי' מעורכי מלחמה ולא בעי קרא למעוטי. וכמו שכתבתי והוכחתי שם בטורי אבן. ועוד כתבתי שם דקשה לדברי הרמב"ן אי סלקא דעתך דלר' אליעזר בן יעקב מסברא משמע ליה דאין מבריך ומרכיב בכלל נטע ומשום הכי פטורין לדידי' מן הערלה. א"כ היכי מוקי התם בסוטה רב דימי אמר ר' יוחנן להאי ברייתא דתניא לא חילל ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב כר' אליעזר בן יעקב. אם כן קרא דלא חיללו למה ליה למעטינהו הא גבי ערלה דליכא קרא למעטינהו אפילו הכי ממעט להו מסברא דאינן בכלל נטע. ונתברר לנו מכל זה שלא כדברי הרמב"ן אלא אפילו לר' אליעזר בן יעקב אליבא דרב דימי אמר ר' יוחנן דאית ליה גבי מערכי מלחמה נטע כמשמעו ולא מבריך ומרכיב אפילו הכי ונטעתם דערלה מודה דאף מבריך ומרכיב בכלל: והנה לכאורה יש לעיין באמת מאי שנא הא מהא. אבל מתחילה צריכין אנו לדקדק ולהבין בסוגיא דסוטה דאמרינן. תנו רבנן אשר נטע אין לי אלא נטע לקח וירש ונתן לו במתנה מנין ת"ל מי האיש כלומר האיש יתירא הוא לרבות כל הני קאתי. אשר נטע כרם אין לי אלא כרם מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו משאר מינים ת"ל אשר נטע. פרש"י מדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש בי' נמי נטע מכל מקום ואפילו אין כרם שהרי לא הוזכר כרם עדיין. יכול שאני מרבה הנוטע ארבע אילנות מאכל וחמשה אילני סרק ת"ל כרם כלומר דדמי לכרם בעינן שהוא מאילני מאכל ואין קרוי כרם פחות מחמשה גפנים. ראב"י אומר כרם כמשמעו. כלומר ולא שאר אילני מאכל. לא חילל ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב. הרי שלת"ק נמי אי לאו רבויא דאשר נטע הוה אמינא נמי כרם כמשמעו. אלא מדהקדים אשר נטע לכרם דריש ליה אשר נטע מ"מ אפילו שאינו כרם אלא אפילו של שאר מיני מאכל. וראב"י לא משמע ליה רבוי' דאשר נטע לפיכך קאמר כרם כמשמעו. מ"מ ש"מ אי לאו רבויא דקרא ת"ק נמי ס"ל כרם כמשמעו. א"כ אמאי מוקי לה להאי לא חילל ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב כראב"י ולא כרבנן. ממה נפשך אי מבריך ומרכיב בכלל נטע הוא אפילו לר' אליעזר בן יעקב יהיה חוזר עליו. דעד כאן לא קאמר ר' אליעזר בן יעקב כרם כמשמעו ולא לשאר אילני מאכל אלא משום דהא וודאי שאר אילני מאכל לאו בכלל כרם הם בלא מיעוטא דקרא נמי. אבל מבריך ומרכיב בכלל נטע דקרא הם. ואי משום מיעוטא דלא חילל ולא חיללו הא ליכא שום חילוק בהא בין רבנן לר' אליעזר בן יעקב. דכיון דמעטינהו קרא וודאי אין חוזר עליהם. ואי מבריך ומרכיב לאו בכלל נטע דקרא הן אם כן אפילו לרבנן אין חוזר עליהם. דעד כאן לא שמעינן לרבנן דאפי' אשאר אילני מאכל חוזר אלא משום ריבוי דאשר נטע אבל מבריך ומרכיב דלא רבי קרא להחזיר עליהם מנין לנו שחוזר עליהן לרבנן יותר מר' אליעזר בן יעקב. דהא רבנן ור' אליעזר בן יעקב תרווייהו סבירא להו דכרם כמשמעו ולא שאר אילני מאכל. אלא דרבנן דרשי לה לשאר אילני מאכל מריבוי דאשר נטע. ורבי אליעזר בן יעקב האי ריבוי לא משמע ליה. אבל לרבות מבריך ומרכיב לרבנן יותר מר' אליעזר בן יעקב לחזור עליו מנא ליה דלרבנן הוה מבריך ומרכיב בכלל נטע יותר מר' אליעזר בן יעקב כיון דלאו בכלל נטע הם. ועוד השתא מתניתין דתנן אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב חוזרין מעורכי מלחמה לא ר' אליעזר בן יעקב ולא רבנן. דהא לכולי עלמא נטע כמשמעו והני לאו בכלל נטע הם וכדאית להו גבי כרם כהאי גוונא בלא ריבויי לכולי עלמא וכדאמרן. וגם לאידך גיסא קשה דההיא ברייתא מדממעט מבריך ומרכיב מלא חילל ולא חיללו בעל כרחך לא אתיא כר' אליעזר בן יעקב ואיך מוקי לה כרבי אליעזר בן יעקב. והא לדידי' מיעוטא למה ליה דהא בלא מיעוטא דקרא משמע ליה כרם כמשמעו הכי נמי לימא בלא מיעוטא דקרא נטע כמשמעו נטע אין מבריך ומרכיב לא. וקרא למעוטי למה ליה לר' אליעזר בן יעקב. וקושיא זו הזכרתי גם שם בטורי אבן. והשתא לרב דימי אמר ר' יוחנן תקשה בין מתניתין ובין ברייתא מני. דהא בין לר' אליעזר בן יעקב בין רבנן נטע כמשמעו משמע להו כדאית להו כרם כמשמעו בלא ריבוי דקרא ואנן תנן במתניתין דמבריך ומרכיב חוזר. ואפילו בברייתא דממעט מבריך ומרכיב היינו מקרא יתירא דלא חילל ולא חיללו הא לאו הכי מבריך ומרכיב נמי במשמע והא לכולי עלמא נטע כמשמעו משמע פרט למבריך ומרכיב וקרא דלא חילל ולא חיללו למעט מבריך ומרכיב למה לן: