סימן מזשמעון שכתב כל נכסיו לאשתו שתפרע מהם דברים שהיו מוטלות עליו לפרעם בכל שנה ושנה וגם שתתן מה שאמר מנכסיו לעניי' בשביל נפשו ולא הניח ליורשים כלום פריעת החובות האלו ונתינת הצדקה ההיא לא יקרא שיור. ולכן המתנה הזאת היא מתנה בכל בלי שיור ואשתו אינה אלא אפטרופא כמו שאמרו אשתו ואחר לאחר במתנ' ואשתו אפטרופ' אם יש להוכיח מתוך תוספ' לשון השטר שהי' בדעתו ליתן לה במתנה גמור' בטל אומדנא שאנו אומדין שלא עשאה אלא אפטרופא בשביל שיכבדוה והמתנה היא מתנה גמורה וזכתה האשה בכל. ראיה פ' מי שמת וסברא:
חזה התנופה · סימן מ״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chaim Shaal, Lemberg, 1886
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חזה התנופה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.