בכל ספק הולד הולך אחר הזכר - שולחן ערוך אבן העזר סימן ח׳
בכל ספק הולד הולך אחר הזכר. שולחן ערוך אבן העזר סימן ח׳ - 5 סעיפים, ולצידם בית שמואל, חלקת מחוקק, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אבן העזר · סימן ח׳
סעיף א׳
בכל ספק הולד הולך אחר הזכר. ובו ה סעיפים:כהנים לוים וישראלים מותרין לבא זה בזה והולד הולך אחר הזכר:
סעיף ב׳
לוים וישראלים וחללים מותרים לבא זה בזה והולד הולך אחר הזכר:
סעיף ג׳
לוים וישראלים וחללים גרים ועבדים משוחררים מותרים לבא זה בזה והגר והמשוחרר שנשא לויה או ישראלי' או חללה הרי הבן ישראלי וישראלי או לוי או חלל שנשא גיורת או משוחררת הולד הולך אחר הזכר:
סעיף ד׳
כל הנישאת באיסור הולד הולך אחר הפגום שבשניהם שאם אחד מהם מפסולי כהונה הולד פסול לכהונה ואם אחד מהם מפסולי קהל הולד אסור לבא בקהל:
סעיף ה׳
ולד שפחה ונכרית כמותן בין שנתעברו מכשר בין שנתעברו מפסול:
בית שמואל · אבן העזר סימן ח׳
א׳
אחר הזכר. כללא הוא הולד הולך אחר הזכר כל שיש קידושין ואין עבירה:
ב׳
הרי הבן ישראלי. וכ"כ הרמב"ם והטור ס"ל ג"כ כוותיה כמ"ש בסי' ד' אף על גב דיש קידושין ואין עבירה וה"ל להולך אחר הזכר והוא גר ומותר בממזרת לא אמרינן כן כמ"ש בסימן ד' ע"ש, והטור כתב הולד הולך אחר הזכר אף על גב דס"ל הולד ישראל ואסור בממזרת מ"מ נ"מ דהולכים אחר הזכר והוא גר לענין אם הוא כשר להיות דיין לחליצה כמ"ש בסי' קס"ט כ"כ מהרש"ל וב"ח:
נחלת הכלל · Vilna, 1876
חלקת מחוקק · אבן העזר סימן ח׳
א׳
הרי הבן ישראלי. לעיל סי' ד' ס"ק כ"ג כתבתי שהר"ן הקשה למה לא נאמר שהולד הולך אחר הזכר ויהי' גר ומותר בממזרת וכן הוא בתוספות (בקדושין ד ע"ד בד"ה והרי גר דמותר בכהנת):
הרי בן ישראלי בטור כתב וגר משוחרר שנשא לויה או ישראל או חללה הולד הולך ג"כ אחר הזכר וכתב ב"י בחללה אשמעינן דאין הולד חלל אלא דהולד הלך אחר הזכר כדין ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה ובלויה אשמעינן שאין הולד לויה וישראלית כדי נסב' עכ"ל פי' דאי קמ"ל דמותר לישא ממזרת הא איתא בסי' ב' דאסור ואי משום בתו דאסור' לכהן הא איתא בסי' ז' בסופודשרי' לכתחלה ונ"ל דיש נ"מ לענין נר דמותר באשת אחיו מאב כמ"ש בי"ד סי' רס"ט א"כ קמ"ל כאן באם גר שנשא ישראלית הולד כאביו ויכול ליקח אשת אחיו מאב ואין לו דין ישראל ואם ישראל נשא גיורת קמ"ל דל"ת דהבן הוה גר כאמו וכקטן שנולד ויקח אחות אביו קמ"ל בזה דהוה כישראל אביו ומה שהקשה ב"י למה לא נקט הטור ג"כ שנשא כהנת נ"ל דלא צריך לזה בשלמא בלוי' קמ"ל דאם לוי נשא גיורת לא נפסל הלויות שלו מן הבן מחמת אמו ולומר דהוה ישראל אלא לוי וממילא ידענו (דבכהן הוה) צריך לומר דבכהנת לא הוה כהן כנ"ל:
נחלת הכלל · Apei Ravrevei: Shulchan Aruch Even HaEzer, Lemberg, 1886
והולד כו'. שם ס"ז א' ותו לא והרי חלל כו' והרי כו' וכן בלוים כמש"ש היכא ניתני כו' אבל משום לוים מתני שפיר:
ב׳
לוים כו'. חלק זה משום סיפא:
ג׳
והגר כו'. כנ"ל בסי' שקדם דקי"ל כראב"י דצד א' כשר ישראלי הוא וכן אם נשא לויה או חללה דהולד הולך אחר הזכר וישראל הוא אחר הגר כמו בגר שנשא גיורת לר' יוסי ולהכי לא אוקים בבכורות מ"ז א' דאיעבר מגר וכן בחללה כמ"ש בקידושין ע"ז א' מה להלן זכרים כו':
ד׳
וישראלי כו'. ממתני' הנ"ל כמ"ש ריש קידושין כו':
ה׳
שאם אחד מהם כו'. לא קאי אאם נשאת באיסור דבזכר לא משכחת אלא אסיפא:
נחלת הכלל · Apei Ravrevei: Shulchan Aruch Even HaEzer, Lemberg, 1886
על הסימן הזה
שולחן ערוך אבן העזר סימן ח׳, מתוך חלק אבן העזר. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.