בכל ספק הולד הולך אחר הזכר. טור אבן העזר סימן ח׳, לרבינו יעקב בן אשר בעל הטורים, בעברית.
אבן העזר · סימן ח׳
כהנים לוים וישראלים מותרים זה בזה והולד הולך אחר הזכר בן הכהן כהן בן הלוי לוי בן הישראל ישראל ישראל וחללי גרים וחרורי מותרין זה בזה וגר ומשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הולד הולך גם כן אחר הזכר לא שנא גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת אבל כל הניסת באיסור הולד הולך אחר הפגום כמו הנולדים מפסולי כהונה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הולד פגום לכהונה וישראל שנשא ממזרת או ממזר שנשא ישראלית הולד ממזר ולד שפחה ועכו"ם ולדן כמותן לא שנא נתעברו מכשר או מפסול ודין הכתובה באחד מאלו שעברו ונשאו לפסולים יתבאר לקמן בדין היוצאת בלא כתובה בע"ה:
כהנים לוים וישראלים מותרים זה בזה משנה פ"י יוחסין ומ"ש והולד הולך אחר הזכר וכו' משנה בקידושין פ' האומר (ד' סו):
ב׳
ומ"ש ישראל וחללי גירי וחרורי מותרים זה בזה ג"ז שם במשנה:
ג׳
ומ"ש וגר ומשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הולד הולך גם כן אחר הזכר בחללה אשמעינן דאין הולד חלל אלא הולך אחר הזכר כדין ישראל שנשא חללה שבתו כשרה לכהונה כמו שנתבאר ובלויה אשמעינן שאין הולד לוי ולמדנו שהוא הולך אחר הזכר מדתנן בקידושין פרק האומר כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר וישראלית כדי נסבה אבל הרמב"ם כתב פרק י"ט מהא"ב כלשון הזה הגר והמשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הרי הבן ישראלי ולדידיה לויה וישראלית נמי איצטריך ליה לאפוקי מדר' יהודה דאמר בפרק י' יוחסין (קידושין עז.) בת גר זכר כבת חלל זכר ויש לתמוה למה כתב שנשא לויה או ישראלית וכו' ולא כתב ג"כ שנשא כהנת שהרי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים כמו שנתבאר בסימן שקודם זה:
ד׳
ומ"ש ל"ש גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת כלו' גם ישראל שנשא גיורת הולד הולך אחר הזכר ואין לולד דין גר כמו שנתבאר בסימן שקודם זה דישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה:
ה׳
ומ"ש וכן כל הניסת באיסור הולד הולך אחר הפגום וכו' עד הולד ממזר משנ' בקידושין פרק האומר:
ו׳
ומ"ש ולד שפחה ועכו"ם ולדן כמותן שם במשנה. ומ"ש ל"ש נתעברו מכשר או מפסול ודין הכתובה באחד מאלו שעברו ונשאו לפסולים יתבאר לקמן בדין היוצאה בלא כתובה סימן קי"ו:
כהנים ומ"ש בגר שנשא ישראלית דהולד הולך אחר הזכר צ"ע לאיזה ענין קאמר דהולד הולך אחר הזכר דאי לישא ממזרת הא ודאי דאסור כמ"ש בסימן ד' דהולד הוא כישראל לכל דבר דאסור בממזרת ואי דבתו דינה כגיורת דאסורה לכהן הא ודאי דשריא לכהן לכתחילה כמ"ש סוף סימן ז' ונראה דמשום קושיא זו כתב ב"י דישראלית כדי נסבא ואפשר לומר דרבינו אתא לאורויי דלסמ"ק דפוסק גבי חליצה דכשר באביו מישראל ואמו מגרים אבל אמו ישראלית ואביו גר פסול לפי זה ודאי ניחא דאיכא נפקותא רבתי בגר שנשא ישראלית וישראל שנשא גיורת דהכל הולך אחר הזכר ואע"ג דרבינו בי"ד סוף סי' רס"ט פסק בסתם דבחליצה פסול עד שיהא אביו ואמו מישראל מכל מקום בהלכות חליצה בסי' קס"ט הביא דעת הסמ"ק דמכשיר באביו מישראל ופוסל באמו ישראלית:
וגר ומשוחרר וכו' ג"כ אחר הזכר פי' לאפוקי שנשא הולד לוי או חלל. אבל אינו הולך לגמרי אחר הזכר דא"כ הוי הולד גר ומותר בממזרת ולעיל בסי"ד דאמרינן גר שנשא ישראלית הולד הוא ישראל לכל דבר ואסור בממזרת וע' דרישה:
ג׳
או ישראל שנשא גיורת כלומר גם ישראל שנשא גיורת הולד הולך אחר הזכר ואין לו דין גר:
ד׳
הולד ממזר כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום:
ה׳
ולד שפחה וכותית דכ"מ שאין הקידושין תופסין הולד כמוה:
נחלת הכלל · Tur Even HaEzer, Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור אבן העזר סימן ח׳, מתוך חלק אבן העזר. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.