שצריך להזכיר בגט מקום דירת הבעל - שולחן ערוך אבן העזר סימן קכ״ח

צריך להזכיר וכו'. ומשמע דאיכא קפידא בדבר אף בדיעבד מיהו הרא"ש ורוב הפוסקים כתבו שם מקום איש ואשה אין קפידא אם לא כתב ומתני' לא פסלי אלא בשנוי לפ"ז מכ"ש מקום העדים והסופר ואפילו מאן דפסל שם י"ל דמכשיר כאן ועיין בסמוך, והא דצריך להזכיר שם מקום העדים אף ע"ג כל לשון הגט הוא לשון הבעל כמ"ש בסימן קכ"ו מ"מ מה שכותבים אנו מונין מדבר עם העדים לכן צריך לכתוב שם המקום והעדים ואם מגרש תוך עיבורו של העיר כותבין העומד כאן דתוך עיבורו של העיר כעיר מהרא"ו סי' ע"א ד"מ סי' קכ"ט:

בשעת חתימה. אף על גב דכתיבה היתה במקום אחר צריך להזכיר מקום החתימה שלא יאמרו לעדים עמנו הייתם במקום אחר אפי' לדעת הפוסקים דס"ל גט מאוחר כשר ואז אין חשש עמנו הייתם מ"מ מחזי כשקרא דנראה מתוך הגט שחתמו באותו מקום:

לא תצא. כן הוא דעת הרמב"ם ור"ה גאון והרא"ש והטור דס"ל כל פסולי דרבנן לא תצא וכן משמע בר"ן פ' המגרש וכ"כ הרא"ש בשם ר"ת מיהו לר"ת תצא דפוסק כר"מ דהולד ממזר ופרש"י במתני' דהוי ממזר מדאורייתא משני ובזה נדחת תמיהות הב"ח על הב"י וע"ש, וכן להרמ"ה ובעל המאור והר"ן בשם ר"ת תצא מזה ומזה וכן הוא לשיטות הרמב"ן דס"ל פיסולי דרבנן נמי תצא וכ"כ הרי"ף בתשו' כמ"ש הר"ן פ' המגרש ולתוס' משני ממזר דרבנן לפ"ז אם הראשון בא עליה קודם שגירש השני הוי ממזר דאורייתא ולמעשה צ"ע אם תצא מבעלה:

אין לחוש. כ"כ הטור אף על גב לענין הכרת איש ואשתו צריך להכיר אותם גם הסופר כמ"ש בסי' ק"כ שם הטעם דצריך להיות הכתיבה לשמה מ"ה צריך הסופר להכיר אותם ואז כותב לשמם:

כותבין שם עירו וכו'. הנה לדעת הרא"ש בפ' הזורק וכמה פוסקים אם לא כתב שם עירם כשר הגט אלא בפ' השולח כתב צריך לכתוב שם המקום שהוא והיא ממנה וצ"ל מ"ש צריך לכתוב היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשר אם לא שינה אלא הב"י בד"ה ואם שולח הביא דעת הרא"ש דס"ל בשיטה א' עם הרשב"א והר"ן אם לא כתב שם הדירה פסול ולתירץ בתרא שכתב הב"י שם יש ליישב קצת ואפשר אם לא כתב שום שם המקום עדיף טפי אלא כשכתב שם מקום עמידה ס"ל דאז צריך לכתוב מקומו שלא יאמרו איש אחר גירש דסברו שהוא מאותו מקום עמידה אלא לפ"ז סותר מנהג שלנו דאין כותבים אלא מקום עמידה גם בתשו' ריב"ש סי' י"ד לא משמע כן וצריך ישוב, וכן הוא דעת רוב הפוסקים אם לא נכתב שם המקום כלל כשר וכ"כ הלבוש אלא לדעת הראב"ד והרשב"א והר"ן פסול ומבואר בתשו' הר"ן שהבי' הב"י סס"ו אפי' אם כתב מקום לידה פסול משום שני יב"ש וע"ש ונראה להר"ן אפי' אם כתב מקום עמידה לא מהני ובש"ג פ' הזורק כתב אם לא כתב שם המקום מדאורייתא הגט בטל ולענין שינה שם המקום הכלל הוא לדעת תוס' והרא"ש לידה ועמידה א"צ לכתוב ואין השינוי פוסל בהם משום הוא אינו נקרא על שם מקום לידה ועמידה אין חשש שיאמר איש אחר גירש ואין לפסול מחמת העדים דחתמו שקר משום כל דבר שאינו מעיקר הגט י"ל העדים לא חתמו ע"ז אלא חתמו על עיקר השטר אלא צריך ישוב מ"ש תוס' בפ' א"נ דף ע"ב בשטר מוקדם דעדים אינן נאמנים לומר דעל עיקר השטר חתמו ולא על הזמן וכן איתא בח"ה סימן מ"ג ואפשר שאני זמן שהוא עיקר הדבר לכן אינם נאמנים שם דע"ז לא חתמו אבל שם מקום דא"צ כלל נאמנים ועיין בטח"ה סימן ע"א ומקום דירה ס"ל גם כן דא"צ לכתוב מיהו שינוי פוסל בו משום דהוא נקרא על שם מקום הדירה ומחמת השינוי יאמרו דאיש אחר גירש ולא זה, לפ"ז צריך ישוב למה פוסל שינוי מקום של העדים ועיין ב"ח סס"ז, ודעת כמה פוסקים ס"ל שינוי מקום עמידה פוסל ולא שינוי מקום לידה וע"כ לאו הטעם משום דהעדים חתמו שקר דאם כן שינוי מקום לידה נמי אלא ס"ל מקום עמידה ניכר יותר והראב"י והרשב"א פוסלים אפי' שינוי מקום לידה:

ואפי' אם נשאת תצא. כבר כתבתי משם רש"י באלו שינוים הגט בטל מדאורייתא והולד משני ממזר דאורייתא מיהו י"ל רש"י כ"כ אליבא דר"מ דמתני' אתי כר"מ אבל לרבנן כשר מדאורייתא אף על גב דמודים רבנן לר"מ בשינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה מ"מ ס"ל דאינו פסול אלא מדרבנן כדמוכח מתוס' דף כ' ד"ה הא בעינן ועיין בחדושי מהרש"א מיהו הרמב"ם כתב רפ"ג אינו גט והיינו מדאורייתא הגט בטל וכ"כ בש"ג וצ"ע לדינא ועיין בטור ובב"י אם עקר דירתו ובא למקום אחר והיה שם ל' יום נקרא אותו מקום דירתו ואם רגיל בשני מקומות או היכא שהוא דר יב"ח נקרא דירתו ואם קנה בית דירה ספק אם נקרא דירתו ונ"מ גם לדידן בענין אם נקרא שינוי ואם כתב הדרה במקום פלוני ועכשיו דירתה במקום אחר יש להקל במקום עיגון כי לשון הדרה יש לפרש שהיתה דרה שם ואם בעת הכתיבה דרה שם כשר אפי' לא דרה בעת הנתינה ריב"ש סימן נ"ז:

וכותבין מתא וכו'. ואם כל המדינה נקרא ע"ש העיר כותבים מדינא, ד"מ בשם סדר גיטין, ועיין בנוסח גט של מהרי"ל במדינת מגענצא ומ"ש לכתוב מתא פלונית עיין ד"מ כתב בשם ס"ג דכותבים פלונית מתא דיתבי וכו' לומר דעיר יושבת על הנהר וכ"כ לקמן סי' נ"ד קאזמר דמתקרי קאזמיר"ס וצ"ל דוקא כשכותבים דיתבי אז כותבים מתא דיתבי:

שם אחד במקום הכתיבה וכו'. ואם שינה שם מקום הדירה דינו כמו בשמות הבעל מיהו שינוי כזה לכ"ע מדרבנן הוא הואיל ויש שני שמות למקום דירתו ב"י בסימן קכ"ט וע"ש ואם יש למקום עמידה שני שמות ושינה וכתב שם המקום הכתיבה לא גרע משינוי ממש וכשר במקום דחק ואם נקרא שמה תונס וכתב תנס פסול ואם אינה נקרא יפה הרי הוא כאלו לא כתב כלל ב"י בשם הרשב"ץ, ועיין במרדכי פרק המגרש ועיין בד"מ:

רק שם ישראל. וכן אם הכותי' קורין שם העיר בגימ"ל וישראל בקוף כגון רוטנברג כותבין בקוף כל שאינו שם אחר אלא באותו שם מחולקים קצת כותבין שם ישראל לבד אבל כשיש שם אחר כותבין שניהם, והא דכותבים קאזמר דמתקרי קאזמירז משום דהוי כשם אחר הואיל הכותי' קורין קאזמירז בזיין בסוף ועיין בסדר מהר"מ וכן בפוזנן דמתקרי פוזנא הואיל דרך העכו"ם לדחוק הנון נראה כשם אחר וכתב בלבוש אם כתב פוזנן ולא כתב דמתקרי פוזננ' כשר:

דמתקריא באלף. וכן כתב בלבוש ועיין סימן קכ"ט בשמות לע"ז כותבין המכונ' וכאן בשמות המקומות כותבים דמתקריא, ועיין בפסקי מהרי"א בשמות הקצרים כגון וינא בזלא וכו' כותבים באלף, עיר שנשתקע ממנה שמה הראשון אין צריך לכתוב רק שם השני, ואם כתב שם המדינה ולא שם העיר הוה שינוי ואם כתב שם שניהם לא הוי שנוי ד"מ ועיין בש"ג פ' המגרש:

אבל נהגו לכתבו. הטעם שלא יאמרו עיר אחרת היא לכן כותבים הנהר ש"מ אפי' לא הוחזקו עוד עיר אחרת כזו מ"מ חיישינן ויתבאר עוד בס"ד בסי' קל"ב ע"ש:

על נהר פלוני ופלוני. אפי' אם הרוב מסתפקי' מא' ומיעוט מן השני כותבים כולם כן כתב בסדר מהר"מ ובלבוש הביא מ"ש הקונטרסי' בשם מהרי"ק אם הרוב מסתפקין מן מעיינות ומיעוט מן הבארו' או להיפוך הולכי' אחר הרוב ויניחו המיעוט ואם כתב המיעוט יש פוסלים דהוי שינוי העיר דיאמרו עיר אחרת היא ולכאור' נראה מזה גם בנהרות הדין אם הרוב מסתפקי' מן נהר א' והמיעוט מן השני יניחו השני אלא לדעת הרב רמ"א בסעיף ו' אין נוהגים כמהרי"ק בנהרות אלא כותבים כולם אפי' אם מן א' מסתפקים הרוב ומן א' המיעוט כמ"ש בסמוך ולפי מנהג רמ"א כתב בסדר מהר"מ הנ"ל ולפי ה"ה במעיינות ובארות נמי כותבים כולם:

כשר. משמע לכ"ע כשר אף על גב בשינוי מקום עמידה הביא דעת הפוסלים שאני שינוי נהר שאינו אלא חשש שמא יאמרו שהיא עיר אחרת אף על גב בסמוך כתב בנהר שהוא חוץ לתחום אפי' בדיעבד יש פוסלים משום דהוי שינוי מתרץ בלבוש וכתב נהר שהוא חוץ לתחום לא שייך לומר דיתבא על נהר כי עיר הזאת אינה יושבת על הנהר ואז הוי שינוי העיר משא"כ כשיושבת על הנהר וכתב נהר אחר הוי שינוי הנהר וכשר:

חוץ לעיבור. משמע תוך העיבור כותבים אפי' אם קצת תשמישו ממנו ועיין ב"י ובסדר גט מהר"מ כתב במעיין ובארות אפי' הם תוך העיבור אין כותבים אותם אא"כ מספקי' מהם כל תשמישי' וכן משמע בב"י מ"ד לפרש דברי מהרי"ק שהיה פוסל גט שנכתב בו על מי מעיינות אם רוב הסיפוק מן הבארות אפי' אם המעיין תוך העיר פסול ש"מ מעיינות ובארות ל"ד לנהר בזה גם משמע מלשון הב"י אם רוב תשמיש מא' הוי ככל תשמיש, וקצת תשמיש הוי כאלו לא מסתפקי' ממנו כלל לכן כתב בסדר מהר"מ אם הנהר תוך העיבור אפי' אין מסתפקים מנהר כלל כותבים אותו ובזה נהר עדיף מבארות ומעיין:

כל תשמישי העיר. היינו משרה וכביסה וטחינה:

כל סיפוקי העיר. עיין ב"י וד"מ ואיירי אפילו אם הרוב מסתפקי' מן א' מ"מ כותבים כולם: כל סיפוקי העיר. כתב ב"ה שכותבים נהרות ומעיינות ולא בארות, באמת המנהג כך הוא דאין כותבים בארות אבל צריך טעם למה לא כותבים בארות ואפשר משום לפעמים מתקלקלי' לכן לא כותבים כלל כדי שלא תחלוק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ואפשר דנכלל בכלל מי מעיינות כי בארות ג"כ מי מעיינות אלא שחופרי' עד שנמצא המעיין:

לא יזכירם כלל. עיין בלבוש שהביא תשו' מהרי"ל אם נתוסף נהר מחדש כותבין הנהר ואין חוששי' ללעז הראשונים דשאני נהר דיש לו פרסום:

אבד שמו. היינו שרוב קוראי' רק שם א' לבוש ודוקא אם נאבד שם הקטן אבל אם נאבד שם הגדול מזכירים שם שניהם ואם ספק הוא היינו קצת אנשים קורין שם זה וקצת שם זה כותבי' שם הגדול לבד ואין כותבים שם שניהם כי שמא הגדול עיקר והוי שינוי אבל להיפוך אין חשש דגדול אינו נדחה לבוש, שם הנהר או העיר שקורין בכף רפוי' אף על גב שאנו במדינות האלו שקורין החית כמו הכף רפוי' מ"מ יש לכתוב כף רפוי' כי החית בקצת הארצות קורין כמו הא' ת"ה סי' רל"א ועיין ס"ס קכ"ט, נהר או עיר ששמה כמו ב' שמות כמו רעגין שפורג וכיוצא בזה חד שם הוא וצריך לכתוב בחד תיבה ועיין תשו' מהר"מ מינץ סימן ס"ח כתב בד"מ נשתרבב המנהג לכתוב בגט ב' נהרות דתו ליכא חשש דמתרמי עוד עיר אחרת עם ב' נהרות נקראים כן מיהו במקום דליכא ב' נהרות ואיכא למיחש לעיגון או בדיעבד אין לחוש ועיין בתשו' בנימין זאב סימן ח' ובד"מ סס"ז ועיין במרדכי פ' המגרש בנהר קייר וכתב ייר:

שאלה מן הרב מהר"ר יששכר אב"ד דק"ק ארלא לא"א מ"ו הרב המחבר ז"ל וזה נוסחו. שלם לאהובי אדוני הגאון מהר"ר משה ש"ן בהיותי פה אירע כמה פעמים לסדר גט ומנעתי עצמי מלכתוב פה עבור קריאת שם המקום שחקרתי ודרשתי בכל שטרי כתובות וק"ס שנכתבי' מקדמוני' פה נכתב כל ארלא באל"ף תחלה וסוף ולפי ספרי הערכ"י של כותים חקרתי ודרשתי שהוא נכתב ארלע בע' בסוף א"כ איזה מהם לבד שנכתוב יש לחוש לשינוי שם עירו שהוא פסול גמור ובודאי שאין לדמות זה לרעד"ש והרעד"ש (הנזכר פה בסעיף ג') שהתם לא נשתנה קריאת שם העיר בנקודה בין שם ישראל לבין שם של כותים רק כותים קורין הרעדש בה' וישראל קורין רעדיש בלא ה' וזה אינו אלא קיצור לשון משא"כ בנ"ד שנשתנה בקריאת הנקודה כי א' בסוף אז הל' שלפניו נקרא בקמ"ץ ואם ע' בסוף הקריא' של ל' היא כמו בסגול ולכן נראה דעתי שיש לכתוב ארלא דמתקרו ארלע ולא רציתי לסמוך למעשה על דעתי לבד יודיעני רום מכ"ת דעתו בזה וגם יש כאן מים ואין לו שום שם אבל נראה שאין לחוש לזה בשביל שאינו רק מים הנקר' טיי"ך בל"א והוא בכלל מי מעינות כמו שהוא בתשובת מהרי"ק וא"כ יש לכתוב כאן מי בארות ומי מעינו' ולא שום שם נהר ולכן באתי לבקש שיודיענו רום מכ"ת דעתו הרמה בכל זה ע"כ השאלה: תשובה ראיתי דברי מעלתך אשר נסתפק אם לכתוב בגט ארלא או ארלע הנה יעיין מעלתך בתשובת הר' מהרי"ק ובפסקי מהרא"י (אשר מהם נובעים דברי הרב בהג"ה כאן) יראה להדיא ששם הקבוע לה בלשון העברי הוא העיקר והנה רוטנבורק הנקרא בלשון עברי בסוף בק' ובל' הכותי' לבסוף בג' יש הפרש ביניהם באות א' וכן טויברא וטוברא הנזכר שם בפסקי מהרא"י יש הפרש ביניהם בשינוי נקודו' כמבואר שם וכן קאזמר דמתקרי קאזימרו בנוסח גט קראקא יש הפרש כמה אותיות אבל הפרש נקודה אחת ודאי אזלינן בתר ל' עברי ע"כ מצאתי ובודאי עוד היה להרב א"א מ"ו המחבר מילין בדבר זה ונטרפ' השנה וה' ירוה צמאונינו והעתקתי דבריו המעטים להלכה ולא למעשה:

שם. ואם מגרש תוך עיבורו של העיר כותבין העומד כאן. דתוך עיבורו של העיר כעיר מהרי"ו סי' ע"א ד"מ סי' קכ"ט:

עירה. אם עקר דירתו ובא למקום אחר והיה שם למ"ד יום נקרא אותו מקום דירתו. ואם רגיל בשני מקומות אז היכא שהוא דר יב"ח נקרא דירתו. ואם קנה בית דירה ספק אם נקרא דירתו. ונ"מ גם לדידן בענין אם נקרא שינוי כמ"ש הרמ"א. ואם כתב הדרה במקום פלוני ועכשיו דירתה במקום אחר יש להקל במקום עיגון כי לשון הדרה יש לפרש שהיתה דרה שם. ואם בעת הכתיבה דרה שם כשר אפי' לא דרה בעת הנתינה ריב"ש ע"ש:

ישראל. וכן אם הכותי קורין שם העיר בגימל וישראל בקוף כגון רוטנבורג כותבין בקו"ף. דכל שאינו שם אחר אלא באותו שם מחולקים קצת כותבין שם ישראל לבד אבל כשיש שם אחר כותבין שניהם. והא דכותבין קאזמר דמתקרי קאזמירז משום דהוי כשם אחר. הואיל והכותים קורין קאזמירז בזיי"ן בסוף. וכן בפוזנן דמתקרי פוזננא הואיל דרך העכו"ם לדחוק הנו"ן נראה כשם אחר וכתב הלבוש אם כתב פוזנן ולא כתב דמתקרי פוזננא כשר:

דמתקריא. באלף. ועיין סי' קכ"ט בשמות לעז כותבים המכונה. וכאן בשמות המקומות כותבין דמתקריא. עיר שנשתקע ממנה שמה הראשון א"צ לכתוב רק שם השני. ואם כתב שם המדינה ולא שם העיר הוי שינוי. ואם כתב שם שניהם לא הוי שינוי. ד"מ ב"ש:

לכותבו. הטעם שלא יאמרו עיר אחרת היא לכן כותבין הנהר אפי' לא הוחזק עוד עיר אחרת כזו מ"מ חיישי' ב"ש:

ופלוני. אפילו אם הרוב מסתפקים מא' ומיעוט מהשני כותבים כולם וה"ה במעיינות ובארות נמי כותבים כולם אפי' אם הרוב מסתפקין מן מעיינות ומיעוט מן הבארות או להיפוך עיין ב"ש:

כשר. משמע לכ"ע כשר אע"ג בשינוי מקום עמידה הביא דעת הפוסלים שאני נהר שאינו אלא חשש שמא יאמרו שהיא עיר אחרת עי' ב"ש:

פוסלין. דלא שייך לומר דיתבא על נהר כי עיר הזאת אינה יושבת על הנהר. משא"כ כשיושבת על הנהר. רק ששינה שם הנהר כשר ב"ש:

לעיבור. משמע תוך העיבור כותבים אפי' אם קצת תשמישו ממנו. ודוקא נהר. אבל במעיין ובארות אפי' הם תוך העיבור אין כותבים אותם אא"כ מספקים מהם כל תשמישי' ועיין ב"ש:

העיר. היינו משרה וכביסה וטחינה:

חוף הים. אעפ"י שאינה יושבת על הים ממש אלא ישוב אותה העיר יושבת על חוף הים אין לחוש אם יכתבו דעל כיף ימא מותבא. וכן מצרים אינה יושבת על הנהר ממש וכותבין דעל נהר נילוס מותבא שהכוונה על הישוב הרדב"ז ח"א סימן מ"ד כנה"ג דף קמ"ט:

העיר. ואיירי אפי' אם הרוב מסתפקים מן א' מ"מ כותבים כולם כב"ש. ובה"י כתב שכותבים נהרות ומעיינות ולא בארות וכתב ב"ש עליו באמת המנהג כן הוא. דאין כותבין בארות. אבל צריך טעם למה לא כותבים בארות ואפשר משום לפעמים מתקלקלים לכן לא כותבים כלל. כדי שלא תחלק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ע"ש. ובספר משפטי שמואל פסק נהר שלפעמים נפסק אם ברוב הימים המים מצויין בו אף כי לעתים רחוקות הם מכזבין שם הנהר עליהם עיין כנה"ג דף קמ"ט ע"א:

כלל. עיין בלבוש שהביא תשובת מהרי"ל אם נתוסף נהר מחדש כותבין הנהר ואין חוששין ללעז הראשונים דשאני נהר דיש לו פרסום ב"ש:

שמו. דהיינו שרוב קוראים רק שם א'. אין כותבין אלא א'. ודוקא אם נאבד שם הקטן אבל אם נאבד שם הגדול מזכירין שם שניהם. ואם קצת אנשים קורין שם זה וקצת שם זה כותבים שם הגדול לבד ואין כותבין שם שניהם כי שמא הגדול עיקר והוי שינוי אבל להיפוך אין חשש דגדול אינו נדחה לבוש. שם הנהר או העיר שקורין בכ"ף רפויה אע"ג שאנו במדינות האלו שקורין החי"ת כמו הכ"ף רפויה מ"מ יש לכתוב כ"ף רפויה כי החי"ת בקצת הארצות קורין כמו ה"א ת"ה סי' רל"א. נהר או עיר ששמה כמו ב' שמות כמו רעגין שפורג וכיוצא בזה חד שם הוא וצריך לכתוב בחד תיבה ב"ש. וכנה"ג העתיק תשובת מהר"ם מינץ סי' ס"ח שכתב אם שם משמעות הנהר הוא בשתי תיבות כותב בשתי תיבות עיין כנה"ג דף קמ"ט ולא העתיק יפה ע"ש שכתב להיפך. וצ"ע. כתב הד"מ נשתרבב המנהג לכתוב בגט ב' נהרות דתו ליכא חשש דמתרמי עוד עיר אחרת עם ב' נהרות נקראים כן: מיהו במקום דליכא ב' נהרות ואיכא למיחש לעיגון או בדיעבד אין לחוש. נהר שמקדמת דנא היו קורין לו שם אחד. ואח"כ היו קורין לו שם אחר אם לא נשתקע שם הראשון לגמרי אם כתב בדיעבד לא פסל ואם נשתקע שם הראשון פסול מקור ברוך סי' ט"ו:

צריך כו' אבל כו'. שם פ' א' היה במזרח כו' מאן כו' ופ' הרא"ש שם דל"ד אלא משום העדים כו' ע"ש:

וי"א כו'. שפירוש כפשטיה אסופר וכ' וכ"ש מקור העדים וצריך שיעמדו כו' אבל בתוספתא פ"ב תניא גט שכ' בעיר הזאת לא יחתמנו בעיר אחרת ואם חתמו כשר מ"מ פ"א ואינו מוכרח:

ואין כותבין שם כו' ואע"פ כו' (וגם אין כו' ע' תוס' פ' א' ד"ה ושם כולי אע"ג דמ"ש שם עירו ושם עירה היינו אמקום דירה וזהו עיקר התקנה של שם העיר כמ"ש בפרק השולח הרא"ש פ"ח ס"ט שם אבל אין מעכב שאף אם לא כ' כלל כשר דדוקא שינה פסל הרא"ש שם. וראיה מהא שאמרו בפ"ג והכות' טופסי גיטין צריך כו' ושם העיר לא הזכיר וכן שם כ' א' הא בעינן שמו ושמה ולא הזכיר עירו ועירה וכן הוא גי' רש"י ותוס' שם דלא כמש"ש בגי' שלנו מרדכי פ"ד והג"א שם ס"ז ד"ה נראה) והרא"ש שם שכ' דמש"ש שם עירו ושם עירה היינו מקום דירה דצריך לכתוב שנ"א נקרא ע"ש מקום דירתו וכמ"ש ביבמות קט"ו קט"ז אנא אנדרולינאי נהרדעי כו' תיבדק כו' אנא אנן ב"ח נהרדעי כו' דהוה בנהרדעא כו' אבל מקום העמידה אין צריך כמש"ש דלמא מילי מסר כו' ואף אם שינה בו כשר מדלא מוקי למתני' דגיטין שם היה במזרח כו' בבעל וכן מקום לידה אין צריך דאין האדם נקרא ע"ש מקום לידתו ואף אם שינה בו כשר גם כן כיון דא"צ וכמ"ש בכתובות כ"ד אמנה שבשטר כו' ואף מקום דירה דוקא אם שינה בו אבל אם לא כ' כלל כשר ממ"שש כ' א' והא בעינן שמו ושמה ול"ק גם כן שם עירו ועירה ופרש"י ותוס' שם ושם כ"ו א' הכית' טופסי כו' ושם העיר לא הזכיר כתובתו אינו אלא משום ב' יב"ש וכן כ' המרדכי והג"א פ' השולח ס"ז בד"ה נראה כו ומסקי שם ובטופסי כולי ושוב כולי דלא כראב"ד שפוסל שינוי מקום הלידה וכן הרשב"א בתשובה וכ' הרא"ש שם ובסדר הגט ונהגו לכתו' כל שלשתן היכא דיודעין משום חששא הנ"ל דב' יב"ש וכ"כ בטור. והרשב"א בתשובה כ' שצריך להזכיר שלשתן לכתחלה כמו בשם האיש וכמ"ש בירושלמי הביאו תוס' שם ל"ד ב' בד"ה והיא כולי מתני' בשהיה כו' אר"י הדא כולי ומסיים שם א"ר אבין אם כ' לו מקום אחר צריך להזכיר שלשתן ובמתניתין תני הדדי שם האיש ושם עירו ועב"י ד"ה כ' בתשובת הרשב"א כולי אבל סה"ת סימן קכ"ט וסמ"ג וסמ"ק והג"מ כ' שאין לכתו' כלל מקום הלידה שלא לטעות בו והראב"ד פוסל בדלא הזכיר מקום הדירה ממ"ש בב"ב קס"ז ב' וליחוש לב' יב"ש כולי הכי א"ר שני יב"ש כולי ואם איתא דלמא איכא יב"ש בעיר אחרת וימטו לההוא גיטה לשם לאתתיה דהאיך והביאו הרמב"ן והר"נ שם והרשב"א בתשובה נסתפק בזה והסכים לדעת הראב"ד ועמ"מ פ"ג הלכה י"ד וכן במרדכי והג"א שם נסתפקו וכ' ואף על פי שאנו מדמין כולי וכ' שר"ת פוסל ומ"מ כ' הרשב"א בתשובה שאם כת' מקום הלידה די וכמ"ש בתוס' והביאו תוס' בד"ה הנ"ל ואם אמר אני פלוני כולי וכ' א' מהן כשר וה"ה לשם העיר ובר"נ בתשובה חלק עליו והביאו ב"י ס"ס זה אבל הריב"ש סימן שי"ד כ' גם כן כדברי הרשב"א וכ' כתבת שקרה כו' שלא נכת' בגט שם עירו ועירה כו' ולא די שלא נכת' בגט מקום עיקר דירתם אבל נכתבו בו מקומות הלידה עם שכתבו רוב המחברים שאין לעשות כן כו' תשובה כו' ההם לא דברו אלא כשלא כ' כלל שם עירו ועירה אבל בכ' לשם לידה פשיטא דכשר דהא ליכא חששא דשני יב"ש כו' ואף על פי שכ' קצת המחברים ז"ל דאין נכון לכתו' שם הלידה שמא יטעו בעיר מולדתו גם הם כ' שאם כ' ולא טעה כשר וכמ"ש בטור בשם הרמ"ה וגם מ"ש שאין לכתוב שם הלידה היינו בידוע מקום הדירה אבל בלא"ה יכתוב שם הלידה אבל סמ"ג וסמ"ק והגהות מיימוני כ' כדברי תוס' וכ' סמ"ג בשם ר"י מפריש שאם אינו יודע מקום הדירה אל יכתו' כלל וכ"כ הג"מ פ"ד ע"ש וסמ"ק כ' וצריך לכתוב שם העיר שהספור והעדים עומדים גם עיקר מקום דירה הבעל והאשה והוא מדברי גמרא דיבמות שם בצד קלוניא תהא אנא כו' בסורא מתא כו' והיינו מקום עמידת הסופר והעדים וכמש"ש דלמא מילי מסר כו' וכ' ועכשיו שא"א יודעין עיקר דירתם כותבין מקום עמידת רגליהם והלידות נמנעו מלכתו' לפי שיש טועים בדבר וכן כ' בפ' מהרא"י סימן קמ"ב דמקום הלידה לא כתבינן כלל דבשמ"ק כ' דנמנעו כו' וכן כתוב בהג"מ שאין לכותבו מפני הטעות ואף מקום הדירה שנהגו לכתוב כל הקדמונים אפילו אותם שלא הנהיגו לכתוב מקום הלידה כמה שכתוב במרדכי אעפ"כ אנו בכל גבולינו ובדורותינו אין נוהגין לכתוב כמ"ש בהג"מ שאם אין ברור לו לא לכתוב כלום והאידנא אנו גולין ומטולטלין ומקום דירתינו מרופה בידינו ולכך אין כותבין אותו. ומ"מ מקום עמידה מ' דכותבין וכמ"ש בסמ"ק. וז"ש ואין כותבין כו' וגם כו' אבל כו':

ואם אינו כו'. כמ"ש בסמ"ג והג"מ כנ"ל דלא כראב"ד ור"ת:

ואם כ' שם כו' הוא דברי ריב"ש הנ"ל לאפוקי דברי השואל וכ"ש מקום הדירה שמדינא דגמ' הוא וכבר כתב בש"ע שאפילו אם שינה מקום הלידה כשר וכן הוא דעת הרב שכ' מחלוקת בשינה מקום העמידה למטה ע"ש ולא כ' ולא שינה אלא מקום הדירה:

ואם שינה כו'. תוס' ורא"ש וש"פ כנ"ל:

ויש פוסלין. סה"ת שנסתפק בזה בסימן הנ"ל שכ' שא"צ לכתוב מקום העמידה מההיא דיבמות הנ"ל וההיא דגיטין הנ"ל דלא מוקים היה במזרח כו' על בעל וכ' ושמא אפילו שינה בו אינו פסול כיון שא"צ לכותבו כלל ואפילו הוא פסול אין להעמיד המשנה אלא בדבר שהיו רגילין לכתוב כ"כ בהג"א שם בד"ה המכונה ואור"י כו' ושמא אפי' שינה כו'. ובשינוי מקום הלידה לא כ' כלום וכ' ושמא אפילו שינה בו אינו פסול דאינו ניכר כמו מקום העמידה ולכן סתמו דכשר אבל הראבי"ה והרשב"א פוסלין בזה ג"כ להדיא כנ"ל:

אבל אם כו' מתני' דפ' הזורק וכנ"ל:

ואפילו אם כו' שם במתני' ובגמ' שם ומודים חכמים כו' ואף הולד ממזר וכל י"ג דרכים בה. שם:

וכותבין מתא כו'. דפ"ב הני מתוותא דמיבלען כו' ופי' ר"י דכפרים קטנים היו מדלא ידיעי ובגיטין ז' א' א"ל מתוותא כו' והן עיירות גדולות שם:

ולא יכתוב כו'. שכ"ה בסדר הגט של הרא"ש והרי"ף וש"פ אבל כ' בהגמ"ר ריש גיטין שאין קפידא אמ"שש ביבמות בצד קלוניא מתא כו' בסורא מתא כו' י' ובספ"א דב"ק ובפ"ג דגיטין בשוירי מתא ומ' דכל הגיטין היו כותבין לכתחלה כן ואף על גב שאמרו מתא מחסיא מ"מ בגיטין היו כותבין השם מקודם:

יכתוב כו' ומלבד כו'. מתני' ל"ד ב' וה"ה לעיר כמש"ש בראשונה כו' שם עירו ושם עירה כו'. עתו"ס ל"ד ב' דר"ה וכל כו' והקשה הר"ן שם דא"כ הל"ל במתני' שיהא כותב כל שם שי"ל וממ"ש איש פלוני כו' מ' בזה"ל וכ' אבל מדברי הראב"ד נראה דה"פ איש פלוני שני השמות של מקום הנתינה והכתיבה בפירוש ומפני חשש לשם לווי וחניכות ג"כ יכתוב כל שם שי"ל וכד כותב פלו' דמתקרי פלוני וכל שום אחרן כו' וע"ל סימן קכ"ט ס"א שלא כ' כדברי ה"ג:

ולא יכתוב כו'. שכ"ה בתרגום אסתר:

מיהו כו'. כמש"ל ס"ס קכ"ו:

ואנו כו'. שאנו נוהגין כדברי ר"ת וש"פ ע"ל סי' קכ"ט ס"א:

ואם יש להן כו'. עתו"ס פ' א' ד"ה שינה כו':

ואם יש לעיר כו'. עתו"ס ל"ד ב' ד"ה והוא כו' והשיב ר"ת כו'. וכ' שם בתשו' כתובה על ספר הישר שרוב קריאת שם של גוים אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש כו'. שם:

ואם הב' לשונות כו'. שזה דומה לחניכה שלכתחל' כותבין לבדו ועתו"ס סד"ה הנ"ל והא דקאמר בהמגרש כו' א"נ כשהשמות כו':

אבל בלא"ה כו'. כמש"ש בגמ' ההוא כו' ופורתא כו' וה"נ דרוב ישראל הוא רוב כנ"ל:

א"צ כו' אבל כו'. בספ"ק דב"מ ובפ"ג דגיטין איתא דעל רכיש נהרא מ' דיש לכותבו אלא שכ' הר"ן שאין מעכב בדיעבד שאם נחוש לשני שוירי אין הנהר מוציא מידי ספק כמש"ש חיישינן לשני שוירי והאי דכתב שם הנהר אפשר שהיו שם ב' שוירי ולא היה הבדל ביניהם כ"א בנהר ואפ"ה שקלינן שם אי חיישינן כו' ואף על פי שמקצת ראשונים ז"ל הזכירו בטופסי גיטין שלהם לרווחא דמילתא תקנו כך מפני קצת מקומות שווין בשמותיהן והנהרות מבדילות אותן אבל בש"מ שא"י בכך אם לא נכתב לא עיכב וכ"כ בהג"מ סי' כ"ב והביא ראיה ממ"ש ביבמות שם בצד קלוניא מתא בסורא מתא ולא הזכירו הנהרות. וכ' מהרמ"פ בתשובה ובסדר גט שמ' מדבריהם שלכתחלה אין צריך לכותבו אבל לא נ"ל מההיא שוירי שלא כדברי הר"נ שדחה אותו בגילא דחיטתא וגם ראייתו של הג"מ אינו מוכרח וכן כתב בסה"ח. וסמ"ג וש"פ:

ואם לא כו'. כנ"ל:

או ששינה בו כנ"ל ס"ב דכ"ד שא"צ לכותבו ושינה בו כשר:

וכל נהר כו'. כמ"ש ברפ"ד דר"ה קרובה פרט חוץ לתחום ובחולין ק"י חוץ לתחום אכלתינהו ובריש מגילה עד כמה כמחמתן כו':

ואפי' כו' דבהג"מר פ' מי שאחזו סי' תרי"ב כ' דחוץ לעיבורה אין לכתבו כמ"ש בנדרים נ"ו ב' הנודר מן העיר כו' אימא אפי' בתחומה הא כתיב כו' אבל בהג"מ שם כ' חוץ לעיבורה בתוך תחומה אם מסתפקין ממנה לכל תשמישי העיר למשרה ולכביס' ולטחון ברחיים כותבין שם הנהר:

ובחד יוד. כמ"ש בפ' נח:

וכותבין בארת כו'. כמ"ש בפ' לך לך:

ואם כו' כנ"ל להבדיל מעיר אחרת:

אם יש כו'. ממ"ש בסוף ביצה בור היחיד כו' ורמינהו כו' וס"ד דמתני' מיירי בנובעין הג"מ ס"ס הנ"ל:

עיר כו' אבל בתשו' מהרי"ל כתב דאין לחוש לזה ממ"ש בבל בורסיף כו' למנ"מ כו' ופירש רש"י לענין שינה שם עירו כו' ועוד דאין נ"מ כ"כ בנהרות כמ"ש בהג"מ הנ"ל דאפילו אם שינה בו כשר כו' ודברי ב"ש דחויין הן:

וכן תמיד כו'. שבחסר כשר לכ"ע בדיעבד ובשינוי יש פוסלין אפילו בדבר שאילו חסרו לא נפסל בכך. מהרי"ק סימן ך"ו והוא בעל סה"ת כמש"ל ס"ב ב"י וד"מ כ' שנתכוין על הראבי"ה והרשב"א שפוסלין שינוי מקום הלידה ועבהג"א שם בד"ה או המכונה ובטופס הגט של הראבי"ה כו' ולשון הרשב"א בתשובה שאף את"ל שאין שם עירו מעכב מ"מ במשנה ודאי פסול כו' וכ' בשינוי מקום לידה והנדון שלפנינו שינה שם עירה הוא כיון שהזכירו ר"ל אף על פי שא"צ וע"ש בתשובה הביאו ב"י ק"ה ב' וכן הרא"ש ס"ל כן במקום דירה כנ"ל וכן המרדכי והג"א בד"ה שנראה לר"י כו' וכ"פ וכנ"ל: