אין דנין דיני נזיקין אלא בעדות - שולחן ערוך חושן משפט סימן ת״ח

אלא בראי' ברורה. כן הוא במשנ' והרמב"ם בפ"ח מהל' נ"מ מסיק וכתב בזה והביאו הטור כאן ז"ל של"ת הואיל ואין מצוי בארוות הסוסים ובגדרות הצאן אלא הרועים והעבדים וכיוצא בהם אם העידו ששור זה נגח או היזק לאדם שומעין להן קמ"ל דאין הדבר כן אלא לעולם אין מחייבין ממון אלא ע"פ עדים כשרים ויעידו בב"ד ויחייבו ב"ד המזיק לשלם ועד"ר מ"ש בשם ת"ה ע"ז וכתבו מור"ם ז"ל לעיל בהג"ה ש"ע בס"ס ל"ה דמכח תקנה יכולין להעיד ועוד כתב הטור כאן בשם ר"י דקמ"ל המשנ' הנ"ל בזה דאפי' שור עכו"ם שנגח לשור של ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים עכ"ל:

ברורה. בטור הביא לשון הרמב"ם בזה שכתב וז"ל של"ת הואיל ואין מצוי בארוות הסוסים ובגדרות הצאן אלא הרועים והעבדים וכיוצא בהם אם העידו ששור זה נגח או הזיק לאדם שומעין להן קמ"ל דאין הדבר כן אלא לעולם אין מחייבין ממון אלא ע"פ עדים כשרים ויעידו בב"ד ויחייבו ב"ד המזיק לשלם וע"ל ס"ס ל"ה בהג"ה דמכח תקנה יכולין להעיד ע"ש ועוד כת' הטור בשם ר"י דקמ"ל בזה דאפילו שור עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים עד כאן לשונו. סמ"ע:

אין כו'. עבה"ג ועמ"ש בס"ס ל"ה:

ואין מקבלין כו'. ממש"ש כ"ד א' אין השור כו' העידו בו בפני כו' אינו נעשה כו' מדכפל ושנה ש"מ דר"ל אפי' במקום דלא אפשר כגון זה וכמש"ש קיב בהא אינו כלום. וכ"ש לס' האחרונה דסי' כח סט"ו ודייקי ממה שמקבלין בעדיו חולים וכיוצא ש"מ דבדיעבד ש"ד וכאן אמרי' דאפי' בדיעבד אינו כלום. ולכאורה וכאן ראיה לס' הנ"ל מדהוצרך לומר כאן וי"ל דסד"א דבפני השור סגי כיון דמקשינן מיתת השור כו' כמש"ש מ"ה א' קמ"ל כמ"ש בסנה' יט: