אין דנין דיני נזיקין אלא בעדות - טור חושן משפט סימן ת״ח

אין דנין דיני נזיקין אלא בעדות. טור חושן משפט סימן ת״ח, לרבינו יעקב בן אשר בעל הטורים, בעברית.

חושן משפט · סימן ת״ח
קטע א׳
כשם שאין דנין שאר דיני ממונות אלא על פי עדים כך אין דנין דיני נזקין אלא ע"פ עדים כשרים:
קטע ב׳
ופירש ר"י שבא להשמיענו אפילו שור של עכו"ם שנגח לשור ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים. לשון הרמב"ם אין הניזקין משתלמים אלא בראיה ברורה ובעדים כשרים שלא תאמר הואיל ואין מצוי באורוות הסוסים ובגדרות הצאן אלא העבדים והרועים וכיוצא בהם אם העידו ששור זה נגח או הזיק לאדם שומעין להן אין הדבר כן אלא לעולם אין מחייבין ממון אלא ע"פ כשרים ויעידו בב"ד ויחייבו ב"ד המזיק לשלם:
קטע ג׳
שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו אע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח או זה מנושך וזה מועד לנשוך אין אומרים זה ודאי הרגו או זה ודאי נשכו אלא בעדים כשרים:

בית יוסף · חושן משפט סימן ת״ח

א׳
כשם שאין דנין שאר דיני ממונות אלא ע"פ עדים כך אין דנין דיני נזקין אלא ע"פ עדים כשרים משנה בפ"ק דב"ק (יד:):
ב׳
ומ"ש ופר"י שבא להשמיענו וכו':ומ"ש ל' הרמב"ם אין הניזקין משתלמין אלא בראיה ברורה ובעדים כשרים שלא תאמר וכו' בפ"ח מה' נזקי ממון והוא מבואר שבא. ליתן טעם למה הוצרכו לומר דאין משתלמין אלא ע"פ עדים:
ג׳
שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו כו' אין אומרים זה ודאי הרגו וכו' פלוגתא דתנאי בברייתא בפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צג.) ובפ' שבועת העדות (שבועות לד.) ופסקו הפוסקים כת"ק דאמר הכי:
נחלת הכלל · Tur Choshen Mishpat: Vilna, 1923

ב״ח · חושן משפט סימן ת״ח

א׳
כשם שאין דנין וכו'. משנה פ"ק דב"ק (דף מ"ד):
ב׳
ומ"ש ופר"י שבא להשמיענו (כת"ק) וכו'. כ"כ הרא"ש לשם בפסקיו: לשון הרמב"ם אין הניזקין וכו'. בפ"ה מנזקי ממון וע"ל באורך בדין זה סוף סימן ל"ה:
ג׳
שור שהיה רועה וכו'. פסק בפ' המוכר פירות ולא כרבי אחא דאמר בידוע שזה הרגו דרבנן לא אזלי בתר אומדנא ומה שכתב רבינו בסי' ס"ה סעיף כ"א דהרא"ש בתשובה הביא ראיה מדרב אחא דאזלינן בתר אומדנא אין כוונתו לשם אלא לומר כיון דאשכחן תנא דאזיל בתר אומדנא אף על גב דלית הלכתא כוותיה מ"מ באומדנא דמוכחא טובא כי התם מודה אף ת"ק דאזלינן בתר אומדנא:
נחלת הכלל · Tur Choshen Mishpat: Vilna, 1923

דרכי משה · חושן משפט סימן ת״ח

א׳
וכתב נ"י פרק כיצד די"א שאין מקבלין עדיות של נזקין שלא בפני בעל דין ואפילו היו הוא ועדיו חולים:
ב׳
ומהר"ם מריזבורק כתב י"א דקטן וקרוב ואשה נאמן בהכאות וחבלות דא"א להזמין עדים כשרים פתאום וכן תיקן ר"ח לחייב מלשין בעלילה ע"פ ע"א ויש חולקים מיהו בזמן הזה דהשעה צריכה לכך יש לב"ד לרדות החשוד בעדות קצת ודברים מוכיחים וע"ש וכבר נתבארו דינים אלו לעיל סימן ל"ה וע"ש:
נחלת הכלל · Tur Choshen Mishpat: Vilna, 1923

פרישה · חושן משפט סימן ת״ח

א׳
(ב) כשם שאין דנין כו' בב"ק דף י"ד תנן שגבייה זו תהיה ע"פ עדים בני חורין ובני ברית ובגמרא מפרש ב"ח לאפוקי עבדים אע"פ שהן בני מצות בני ברית לאפוקי עכו"ם אע"פ שיש להם יחוס טפי מעבד עכ"ל משנה וגמרא וע"ז כתב ר"י שבאו להשמיענו כו' והרמב"ם ג"כ בא לתרץ זה והוא מש"ר בשמו בסמוך ל' הרמב"ם כו' ומפני שיש לספק ולומר דהרמב"ם לא ס"ל דינא דכתב ר"י דאפי' בשור של נכרי כו' כיון דלא כתבו ר"י אלא מכח האי קושיא ולהרמב"ם יש תירוץ אחר על אותה קושיא מש"ה כתב רבי' ל' הרמב"ם כדרכו בכל מקום שמסופק בדבריו בדברים הנ"מ לדינא וק"ל: ל' הרמב"ם אין הניזקין משתלמין כו' בפ"ח מהל' נ"מ כ"כ: אלא לעולם אין מחייבין ממון אלא ע"פ עדים כשרים עד"ר:
ג׳
שור שהיה רועה כו' הרמב"ם כתבו שם בפ"ח:
נחלת הכלל · Tur Choshen Mishpat: Vilna, 1923

על הסימן הזה

טור חושן משפט סימן ת״ח, מתוך חלק חושן משפט. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
טור - ארבעה טורים, רבינו יעקב בן אשר - נחלת הכלל