גזלן שהפסיד השדה ואכל פירות כיצד - שולחן ערוך חושן משפט סימן שע״ב

ואם עמד הגזלן בדין ונתחייב לשלם כו' והוא בענין שאין הגזלן יכול לומר פרעתי דאל"כ אינו גובה מנכסים משועבדים כמו שהוכחתי לעיל סי' ע"ט ס"ק ל' ואפי' גזל בעדים הא קיי"ל דא"צ להחזיר לו בעדים וכמ"ש לעיל ס"ס שס"א:

והפסידה בידו פי' לאפוקי הפסד דממילא דאין עליו לשלמו כיון דאין קרקע נגזלת וכמ"ש בסי' שלפני זה:

מפני שהיא כמלוה ע"פ י"מ שמ"ה כ' הטור והמחבר "כמלוה "בכף הדמיון ללמדינן דאע"פ דהוא מלוה הכתובה בתורה שכל גזלן מחויב לשלם כל מה שהפסיד אפ"ה אינו גובה אלא מנכסים בנ"ח כיון דאין לו קול כמה הפסיד וכמה פירות אכל אבל ז"א דא"כ הל"ל כן גם בגזל מטלטלים אלא מ"ה כ"כ ללמדינו דאעפ"י דגזילת קרקע גופא יש לו קול מ"מ הפסד פירותיה אין לו קול וכמלוה ע"פ דמי:

ואם עמד הגזלן וכו' דמעשה ב"ד יש לו קול וכמ"ש בסי' ל"ט וס"א:

גזלוהו מהגזלן מחמתו פי' שלא הי' מכת מדינה או שצו' עליו המלך להראות שדותיו והראה גם את זו שחייב להעמיד לו כו' וכמו שכתב המחבר בסוף סי' שלפני זה בס"ג:

על פה. ר"ל אע"פ דגזילת קרקע גופא יש לה קול מ"מ הפסד פירותיה אין לו קול וכמלוה ע"פ דמי. סמ"ע:

בדין. דמעשה ב"ד יש לו קול וכמ"ש בסי' ל"ט וסי' ס"א. שם:

משועבדים. אם הוא בענין שאין הגזלן יכול לומר פרעתי דאל"כ אינו גובה מנכסים משועבדים וכמו שהוכחתי בסי' ע"ט ס"ק ל' ואפילו גזל בעדים הא קי"ל דאינו צריך להחזיר לו בעדים וכמ"ש לעיל ס"ס שס"א (כמ"ש שם ס"ק י' ע"ש). ש"ך:

גזל כו'. ב"מ ט"ו א' בין כו':

וה"ה כו'. שם לאוקימתא דרב ב"ה:

גזל כו'. שם תניא אידך כו' וה"ה בגזלן עצמו ועבב"ק צ"ו א' בעי רבא כו' ועתוס' שם צ"ה א' ד"ה דאתא כו' דיציאה למה כו' וה"ה בגזלן מה"ט: