אין השואל רשאי להשאיל - שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ״ב
אין השואל רשאי להשאיל. שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ״ב - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן שמ״ב
סעיף א׳
אין השואל רשאי להשאיל. ובו סעיף אחד:אין השואל רשאי להשאיל אפי' שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאלתו אינו רשאי להשאיל לאחרים ואם השאיל לאחרים אפי' נתקלקל מחמת המלאכ' ששאלו בשביל' חייב אא"כ יש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כמו שנתבאר בסי' רצ"א סעיף כ"ו: הגה מיהו דבר שא"א להבריח ולכפור בו כגון בית או ספינה מותר להשאיל (תשובות רשב"א אלף נ"ג ואלף קמ"ה) וע"ל סי' שי"ו:
ואם השאיל לאחרים כו' ואם המשאיל רגיל להשאיל לאותו אחר פטור כשישבע האחר מיהו היכא דרגיל להפקיד אצל אותו אחר צ"ע אי נימא כיון דרגיל להפקיד אצלו תו ליכא למימ' את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי או דלמא מצי למימר דוקא להפקיד מהימן לי אבל בהא דשמא שינה ונאנס' לא מהימן לי ומסתבר' דפטור ודוק:
ב׳
חייב כו' לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ ס"ד ודוק היטב נראה לי:
ג׳
אא"כ יש לו וכ' הריטב"א ומיהו ש"ח או שומר שכר שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו לכ"ע חייב באונסי' כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט שוכר ושואל עכ"ל ב"י:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
אא"כ יש לו ראי' כו' פי' דאם יש לו ראיה שמתה אצל השני מחמת מלאכה ואלו היה עושה בבית שואל הראשון אותה מלאכה היתה ג"כ מתה בה פטור גם השני ועיין מה שכתב בסמ"ע בר"ס ש"מ סק"ד לישב דל"ת מכאן למ"ש שם:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
לאחרים. ואם המשאיל רגיל להשאיל לאותו אחר פטור כשנשבע האחר מיהו היכא דרגיל להפקיד אצל אותו אחר צ"ע אי נימא כיון דרגיל להפקיד אצלו תו ליכא למימר את מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי או דלמא מצי למימר דוקא להפקיד מהימן לו אבל בהא דשמא שינה ונאנסה לא מהימן לי ומסתברא דפטור. ש"ך:
ב׳
חייב. לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ ס"ד ודו"ק היטב נ"ל. שם:
ג׳
בידו. וכתב הריטב"א ומיהו ש"ח או ש"ש שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו לכ"ע חייב באונסין כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט שוכר או שואל עכ"ל ב"י. שם:
(ליקוט) מיהו דבר כו' וע"ל כו'. ר"ל דשם נתבאר דשוכר יכול להשכיר וה"ה בשואל דרשאי להשאיל וראיה ממ"ש בערבין פ' המוכר מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים כו' מכרה לראשון במאתים כו' וכל מוכר שדה בזמן שהיובל נוהג אינה אלא כשכירות. מרדכי דב"מ סי' תצ"ז ע"ש באריכות ועוד כ' ממ"ש בפ' האומנין דפרקיה לטיעניה כו' (ע"כ):
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ״ב, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
