דין השואל אחר כלות זמן השאלה - שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ״ג
דין השואל אחר כלות זמן השאלה. שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ״ג - 2 סעיפים, ולצידם סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן שמ״ג
סעיף א׳
דין השואל אחר כלות זמן השאלה. ובו ב סעיפים:השואל חפץ או כל דבר לזמן מיד כשיכלה הזמן חוזר הדבר השאול לרשות המשאיל להפטר השואל מאונסים אפי' הוא עדיין בביתו ומ"מ חייב הוא בגניבה ואבידה כדין שומר שכר ואם שלחו לו בתוך הזמן ביד עבדו או שלוחו של משאיל או של שואל נתבאר בסי' ש"מ:
סעיף ב׳
שומר שכר לזמן כיון שכלה זמנו כלתה שמירתו ואפי' הוא עדיין בביתו אינו עליה אלא ש"ח:
מיד כשיכלה הזמן כו' כבר כתבו הטור והמחבר לעיל ס"ס ש"מ ובפרישה כתבתי שם טעם הטור דכתבו ב"פ והוא דבס"ס ש"מ אשמועינן דאפי' שלחו לו בשלוחו ונאנסה בדרך לא תאמר דס"ל תחלתו בפשיע' בשליחתו ע"י שליח וסופו באונס ולחייב באונסין ובסי' זה קמ"ל דאפי' לא שלחו לו אלא הוא עדיין בביתו אפ"ה חייב בגניב' ואביד' כש"ש ואף שהמחב' כ' שני הדינין לעיל ס"ס ש"מ צ"ל דחזר וכתבו כאן משום דנמשך אחר ל' הטו' דכתבו כאן מטעם שכתבתי:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
כשיכלה. כבר כתבו הט"ו בס"ס ש"מ והטעם שכתבו הטור ב"פ הוא דהתם אשמועינן דאפי' שלחו ע"י שלוחו ונאנסה בדרך לא קאמר דה"ל תחלתו בפשיעה בשליחתו ע"י שליח וסופו באונס וליחייב באונסין והכא קמ"ל דאפי' היא עדיין בביתו מ"מ חייב בגניבה ואבידה כש"ש והמחבר דכתב ב' הדינים בס"ס ש"מ צ"ל דנמשך אחר לשון הטור כאן. סמ"ע:
אפילו כו'. רש"י וכמ"ש בס"ס ש"מ וכ"ה בירושלמי הביאו ב"י כאן ע"ש:
ב׳
שומר כו'. ממש"ש הואיל ונהנה כו' משא"כ בש"ש:
ג׳
ואפי' כו'. כנ"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ״ג, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
