המקבל שדה לזורעה מין ידוע ובא - שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ד

וי"א בהפך תבואה כו'. עד"ר שכתבתי ליישב וכי פליגי בסברא הידוע לעובדי אדמה איזה מכחשת יותר ועמ"ש בסמוך:

ובבבל וכיוצא בו לא יזרענה קטנית כו'. תימא הלא לפי גירסתם וסברת י"א תבואה מכחשת את הארץ יותר וא"כ למה לא ישנה לקטנית לטובת המחכיר (וסברא רחוקה לו' שבא"י הטבע של הארץ היא מהופך מבבבל שתבואה מכחיש יותר) וי"ל דה"ק בבל אף שהיא לחה יותר מא"י מ"מ הארץ אינה שמינה כ"כ כמו בא"י ואפי' קטנית מכחיש את הארץ מ"ה לא ישנה ממה שהתנה המחכי' די"ל דהמחכי' צריך לתבואה וניחא ליה בזריעתה אף אם יכחיש את הארץ יותר מקטנית משום דלקטנית אינו צריך וקפיד בכחישתו בה שלא לצורך ואע"פ שהחוכר המשנה צריך לקנות לו מן השוק כפי התנאי שהתנה עמו מ"מ י"ל דניחא ליה טפי בתבואה הצריכה לו וגדילה בשדהו שהרי צריך ליתן לו שכירתו ממה שגדל בשדיהו כמ"ש בסי' שלפני זה ולפ"ז כ"ש דאם א"ל לזרוע קטני' דלא יזרענה תבואה בבבל משא"כ בא"י ששם הארץ שמינה וטובה יותר ומ"ה אף אם ישנה מדעת המחכיר וזורע דבר שאין צריך לו מ"מ כיון דלא הזיק לו בכחישת הארץ כלל לא הקפידו בזה ומ"מ מקטנית לתבואה לא ישנה כיון דהתבואה צריכה כח יותר מקטנית ומזיק לו בכחישה מעט אף שהיא שמינה וטובה וישיב זה הוא דוחק וגם אכתי אינו מיושב וכי פליגי רש"י והרא"ש עם הרי"ף והרמב"ם בדבר הידוע לכפריים אם קטנית מכחיש טפי מהתבואה או איפכא וכתבתי דרך אחר ליישב הקושיא בדרישה וע"פ אותו דרך דוקא קאמר מתבואה לקטנית לא ישנה בבבל הא משעורין לחיטין מותר לשנותו ואותו הדרך הוא נכון ליישב בו דברי הרי"ף והרמב"ם אבל דברי המחבר ומור"ם א"א ליישב בו עיין שם ודו"ק:

אפילו לדבר המכחיש כו' כיון דדמי' של השינוי שווים טפי לא יקפיד הנותן שהרי יטול חלקו מדבר הטוב ואמרי אינשי לכחוש ארעא ולא לכחוש מריה:

אינו יכול לשנות בקבלנות. הטעם כיון דקבלן אינו נותן לו אלא ממה שגדל בשדה י"ל שקפיד הנותן לזרוע דוקא מין זה שהתנה עמו משום שהוא צריך לו:

(ס"א ויש חולקין וסבירא להו כו') ק"ל הא בחכירות נמי צריך ליתן לו מאותו המין הגדל בשדהו כמ"ש בסי' שכב בערך לחם בשם הנ"י מטעם חטי דארעאי קא בעינא וא"כ שמא קפיד ע"ז המין שהתנה וצ"ל דהנך יש חולקין שהוא דעת הרמב"ם [הרמב"ן] ס"ל דאידחי בגמ' דף קח [קד] האי טעמא דחטי דארעאי קא בעינא והטעם בזה משום ביזרא כיון דנפל נפל:

בהפך. עיין דרישה שכתבתי שם ליישב וכי פליגי בסברא הידוע לעובדי אדמה איזה מכחשת יותר. סמ"ע:

החוכר. מגמ' הנ"ל אר"פ כו' וכמ"ש בהג"ה בס"ס:

קטנית כו' ובבבל כו'. כגי' הרי"ף קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית מתני ליה ר"י לרבין בר"נ תבואה לא יזרענה קטנית א"ל והא אנן כו':

וי"א בהפך כו' וי"א בהפך כו'. כגי' שלנו:

י"א כו' וי"א כו'. פליגי בדר"פ הנ"ל: (ליקוט) ויש חולקין. ער"ס שכ"ו אין לו כו' והוא דברי רמב"ם (ע"כ):