א׳
והקריסו. פי' שהתליעו:
המקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה - שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ג
המקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה. שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ג - 1 סעיפים, ולצידם סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן שכ״ג
סעיף א׳
המקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה. ובו סעיף אחד:החוכר שדה מחבירו בעשרה כורים חטים ולקתה נותן לו מתוכה היו חטין יפות לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה: הגה בד"א שלא שינה אבל שינה כגון שהתנה לזורעה חטין והוא יתן לו שעורים בחכירתו וזרעה שעורים ולקתה אינו נותן לו מתוכה אלא קונה לו שעורין מן השוק (טור) חכר ממנו כרם בעשרה סלי ענבים והקריסו (פי' הפיגו טעמם ונתחמצו וגירסת רש"י דכדום ופי' שהתליעו) אחר שנבצרו וכן עמרים שלקו אחר שנקצרו נותן לו מתוכן אבל אם חכרו בי' כדים יין והחמיץ חייב ליתן לו יין טוב:
סמ״ע · חושן משפט סימן שכ״ג
ב׳
אחר שנקצרו. לשון הטור בעודם בשדה פי' שהניחם שם לייבש ומיירי שלא פשע להניחם שם יותר מהשיעור רש"י:
ג׳
חייב ליתן לו יין טוב. דבזה אמרינן ארעא כבר עבדא שליחותה להוציא ענבים טובים הראויים ליין טוב אלא שבמזלו החמיץ היין דהיין דרכו להשתנות על פי מזלו דמריה וכדאמרן בעלמא חמרא אכתפא דמרי' שוור וע"ל סימן ר"ל ועפ"ר מ"ש דנראה דהיינו דוקא כשהתנה עמו ליתן יין סתם אבל אם פירש דבריו ליתן לו מיין הנעשה מכרם זה מה לעשות לו עוד כיון שלא פשע כלום:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
באר היטב · חושן משפט סימן שכ״ג
א׳
שנקצרו. לשון הטור בעודם בשדה פירוש שהניחם שם לייבש ומיירי שלא פשע להניחם שם יותר מהשיעור. רש"י. סמ"ע:
ב׳
טוב. נראה דהיינו דוקא כשהתנה עמו ליתן יין סתם אבל אם פירש דבריו ליתן לו מיין הנעשה מכרם זה מה לעשות עוד כיון שלא פשע כלום. שם:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · חושן משפט סימן שכ״ג
א׳
בד"א כו'. ערש"י שם ד"ה עבדא ארעא כו' ואילו כו' ומ"ש בגמ' עבדה אספסתא. ל"ד אלא מעשה שהיה כך היה אבל אינו מועיל דעדיין לא עבדה אספסתא כשיעור שקיבל בכל ל' יום לאספתא אלא כנ"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ג, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל