כְּתִיב (דְּבָרִים כג, טו): "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל בְּכִתּוֹת וּמַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים - כֵּן נָמֵי בְּגוּף הָאָדָם וְאֵבָרָיו, הֵם נִקְרָאִים מַחֲנֶה, בְּעִנְיָן אִם הָאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בְּעִנְיְנֵי הַקְּדֻשָּׁה, אָז אֵבָרָיו שֶׁלּוֹ נִקְרָאִים מַחֲנֵה שְׁכִינָה מַמָּשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". וּכְשֶׁהוֹלֵךְ הָאָדָם בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב, אֲזַי הוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לִהְיוֹת מַחֲנֶה לְסִטְרָא אָחֳרָא. עַל כֵּן יִהְיֶה שָׁגוּר בְּפִי הָאָדָם לוֹמַר תְּפִלָּה קְצָרָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִהְיוֹת כִּסֵּא לַשְּׁכִינָה! כִּי כְּשֶׁהַגּוּף הוּא בִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשָׂה כִּסֵּא לַשְּׁכִינָה, כִּי זֶהוּ חֵשֶׁק וְתַאֲוָה לַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַל גּוּפוֹת הַצַּדִּיקִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיְּסַלֵּף אָדָם אֶת דַּרְכּוֹ, הוּא לְהִפּוּךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת נֹחַ בַּפָּסוּק: וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה, וְתָרֹם מֵעַל הָאָרֶץ - בְּגִין דְּחוֹטְאִין בְּעָלְמָא, שְׁכִינְתָּא מִסְתַּלֶּקֶת מִן אַרְעָא. וְהַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת תֵּבָה, כִּי תֵּבָה הוּא אוֹת בֵּי"ת - הֵ"א בְּהִפּוּך אָתוֹן. וְשָׁם בַּזֹּהַר מְבֹאָר דְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים אֶל קְדֻשַּׁת הַגּוּף וְאֵבָרָיו. וְעִקַּר מָקוֹם לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת - לְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מַאי דְּאֶפְשָׁר, וּבִפְרָט קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין לְךָ בְּכָל לַיְלָה, שֶׁאֵינוֹ אוֹחֵז מַטַּטְרוֹן, שַׂר הַפְּנִים, כָּל הַנְּשָׁמוֹת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַרְאֶה אוֹתָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַמְתִּינִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִלּוֹמַר שִׁירָה, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים עִמָּהֶם וְיֹאמְרוּ בְּיַחַד לְאֵל עֶלְיוֹן מִקְּדֻשַּׁת הַגּוּף.
קב הישר · פרק נ״א
4 קטעים, בנוסח המקורי.
וְכֵן יְדַקְדֵּק אָדָם בַּאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּמִלָּה בְּמִלָּה, כִּי יֵשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע רמ"ח תֵּבוֹת נֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים. וְאִיתָא בְּזֹהַר חָדָשׁ: כָּל אָדָם, שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כִּדְקָא יָאוּת - כָּל תֵּבָה וְתֵבָה מַשְׁפִּיעַ בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר דִּילֵיהּ; וְאִם אֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה, כִּי אִם בִּמְהִירוּת וַעֲרַאי, וּבְלִבּוֹ הוּא מְהַרְהֵר בַּעֲסָקִים אֲחֵרִים, וְלֵב אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהַפֶּה מְדַבֵּר - אֲזַי כָּל אֵבָר וְאֵבָר שׁוֹאֵב עָלָיו סִטְרָא אָחֳרָא, וְעַל יְדֵי כֵּן בָּאִים חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים עַל גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם עַל אֲשֶׁר אֵינָן נִזְהָרִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה.
וְהָעִנְיָן, שֶׁצָּרִיךְ לֵידַע מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר "כְּלִי חֶמְדָה" פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: כִּי כְּשֵׁם שֶׁרמ"ח אֵבָרִים וְשס"ה גִּידִין שֶׁל הָאָדָם מְכֻוָּנִים וּמְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, הָכֵי נָמֵי אַרְצוֹת תֵּבֵל וּמְקוֹמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מְכֻוָּנִים וּמְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה נֶגֶד אֵבָרִים וְגִידִים שֶׁל הָאָדָם. וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי עַקְרָב מָסוּר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מִצְוַת מִילָה, וְזֶה מוֹפֵת, שֶׁאִם יִשֹּׁךְ הָעַקְרָב - אִם יָשִׂימוּ עַל הַנָּשׁוּךְ בְּרִית מִילָה שֶׁל תִּינוֹק, שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי - יִשְׁקֹט הַכְּאֵב וּמִסְתַּלֵּק הַסַּכָּנָה. וְעוֹד סְגֻלָּה נִפְלָאָה לְתִינוֹק הַנּוֹלָד, שֶׁלֹּא יִקְרֶה עָלָיו חֹלִי נִכְפֶּה, בַּר מִנַּן: מִיָּד כְּשֶׁנּוֹלַד, יָשִׂימוּ בְּפִיו בְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁל תִּינוֹק, וְיִהְיֶה נִצּוֹל כָּל יָמָיו מֵחֹלִי נִכְפֶּה.
עוֹד דַּע, כִּי הַיִּסוּרִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם - אִם הוּא מְקַבֵּל עָלָיו בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה - אֲזַי אוֹתָן יִסּוּרִין מְזַכִּין וּמְטַהֲרִים וּמְקַדְּשִׁים אֶת הַגּוּף מְאֹד. וְהָעִנְיָן מְבֹאָר בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ, כִּי נִשְׁמַת הָאָדָם נִמְשֶׁלֶת לְנֵר, וְטֶבַע הַנֵּר - כְּשֶׁאֵינוֹ מֵאִיר, אֲזַי מְנַעְנְעִין אוֹתוֹ קְצָת - וְיִתְלַהֵב יוֹתֵר וּמֵאִיר כָּרָאוּי, וְזֶה דַּוְקָא בְּנֵר יָפֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנֵר גָּרוּעַ. אַדְּרַבָּה: בְּנַעְנוּעוֹ אוֹתוֹ, יִכְבֶּה הַנֵּר. וּכְמוֹ כֵן אָדָם, בִּהְיוֹתוֹ חוֹטֵא - הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מְאִירָה בְּתוֹךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ עָלָיו יִסּוּרִים, הַמְנַעְנְעִים אוֹתוֹ וּמְזַעְזְעִים אוֹתוֹ; וְכַאֲשֶׁר יְקַבֵּל בְּאַהֲבָה - אֲזַי חוֹתֶרֶת הַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת מְאִירָה יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה; וְאִם אֵינוֹ מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה - אֲזַי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהָאִיר כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיִסּוּרִין מַרְעִין לוֹ, וְהַדִּין מִתְעוֹרֵר עָלָיו עַד יְרִידָתוֹ לְשׁוּחָה עֲמֻקָּה שֶׁל גֵּיהִנָּם, וְהַיָּרֵא דְּבַר ה', יִבְחַר בַּחַיִּים וְטוֹב לוֹ.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
