קב הישר · פרק נ״א, ב׳

וְכֵן יְדַקְדֵּק אָדָם בַּאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּמִלָּה בְּמִלָּה, כִּי יֵשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע רמ"ח תֵּבוֹת נֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים. וְאִיתָא בְּזֹהַר חָדָשׁ: כָּל אָדָם, שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כִּדְקָא יָאוּת - כָּל תֵּבָה וְתֵבָה מַשְׁפִּיעַ בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר דִּילֵיהּ; וְאִם אֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה, כִּי אִם בִּמְהִירוּת וַעֲרַאי, וּבְלִבּוֹ הוּא מְהַרְהֵר בַּעֲסָקִים אֲחֵרִים, וְלֵב אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהַפֶּה מְדַבֵּר - אֲזַי כָּל אֵבָר וְאֵבָר שׁוֹאֵב עָלָיו סִטְרָא אָחֳרָא, וְעַל יְדֵי כֵּן בָּאִים חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים עַל גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם עַל אֲשֶׁר אֵינָן נִזְהָרִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה.