כשברח דוד משאול, ״וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם דָּוִד וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם״. שם התקבצו אליו אחיו וכל בית אביו, וכן ״כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ״, כארבע מאות איש, והוא היה עליהם לשר.
עדולם נזכרת גם בסיפור יהודה ותמר. המערה היא מקום ראשית מחנהו של דוד הנרדף, וסמל למקלט שבו קם גרעין כוחו העתידי מן החלשים והנדכאים.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את מערת עדולם בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.