יְהוּדָה הוא בנם הרביעי של יעקב ולאה, ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'״ (בראשית כט). במכירת יוסף הציע יהודה למכרו לישמעאלים במקום להרגו (בראשית לז). בפרק הסמוך מסופר על יהודה ותמר כלתו, שממנה נולדו לו פרץ וזרח (בראשית לח).
יהודה ערב את בנימין לפני אביו, ובעמידה מול יוסף נשא נאום ארוך ונרגש והציע להיות עבד תחת בנימין (בראשית מד). מעשה זה הביא את יוסף להתוודע אל אחיו.
בברכת יעקב זכה יהודה לברכת המלוכה: ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה... עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ (בראשית מט). משבט יהודה יצאו דוד המלך ובית מלכותו. בתנ״ך הוא אבי השבט המוביל ומקור המלוכה בישראל.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של יְהוּדָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.