ראיתי שכתב הרב ז"ל [הרי"ף, א"א] ענין פרוזבול והסוגיא כולה, ולא ידעתי אם הוא סובר שנוהג השמטת כספים בזמן הזה, או שמא למי שנוהג מדת חסידות ומשמט, כרבה או כרבנן דבי רב אשי ור' חייא בר אבא. ונראה לי דהני כולהו מדת חסידות קא עבדי, דהא קיימא לן כרבי דדריש דבר השמטה שמוט. והשתא ודאי אין יובל נוהג לא בארץ ולא בחו"ל, לא מן התורה ולא מדרבנן, שהרי אין יושביה עליה ואין שם בית דין תוקעים ואין עבדים משתלחים, והנך מעכבי כדאיתא בראש השנה.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ה׳, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.