שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ה׳, ל׳

דבריו הקצרים של רב נטרונאי גאון פתחו דיון רחב שהתפתח מאוחר יותר בין חכמי פרובנס. דיון זה מבקש ליישב את המנהג שביטל את שמיטת הכספים עם המקורות בצורה מקיפה יותר מזו שראינו בדברי רב נטרונאי, ובתוך כך הוא פונה לשני כיוונים עיקריים: הראשון מפתח את הדעה אותה הזכרנו לעיל, לפיה שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה רק בארץ ישראל, והשני סובר ששמיטת כספים תלויה לחלוטין ביובל, ולכן היא בטלה עם ביטול היובלות. כפי שטענו לגבי רב נטרונאי, גם כאן נראה שהצדקת המנהג אינה נכפית על המקורות מבחוץ, אלא מתחברת להיגיון הפנימי של המקורות וממשיכה אותו. כדי להראות זאת, נסקור קודם את הכיוונים השונים בדיון זה, ולאחר מכן ננסה לעמוד על משמעותם.