שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ה׳, כ״ה

בעקבות תהליכים אלו איבדה שמיטת כספים את ההקשר הריאלי שלה, והפכה ממצווה חברתית למצווה פולחנית־טקסית. זהו צד בתקנתו של הלל שפעמים רבות אין שמים לב אליו: ביצירת הפרוזבול הלל לא רק תיקן תקנה חברתית, אלא גם הפך את המצווה החברתית של התורה לחובה פורמלית. מהלך זה מתחדד בדברי רב נטרונאי, כאשר מצד אחד שמיטת כספים כבר אינה נתפסת כהלכה ממשית כלל, ומצד שני מודגשת חשיבותו של הטקס, המשמר את זכרו של התיקון החברתי שהתקיים פעם. אפשר להשוות זאת למכירת חמץ: ההערמה שבמכירה זו אינה בעייתית אם מניחים שכוונת התורה היא רק לאסור את הבעלות הפורמלית על החמץ. בדומה לכך, כאשר שמיטת כספים מפסיקה להיות מצווה חברתית ממשית בעקבות תקנת הלל, ניתן לעקוף גם אותה בצורה פורמלית.