ניתן להדגים תהליך זה באמצעות דבריו של בעל 'ערוך השולחן', המציע טיעון נוסף להצדקת המנהג לפיו שמיטת כספים בטלה. שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן כזכר, אך חכמים לא היו מתקנים אותה אילו ידעו שהדבר יגרום לאנשים להימנע מלהלוות ובכך לעבור על איסור תורה - 'בכגון זה שלא תקנו רק לזכר בעלמא, פשיטא אם יתעקר על ידי זה דבר מדברי תורה בטלוה לתקנתא'. תקנת הפרוזבול פתרה בעיה זו בכך שעקפה את השמיטה, אך כיום הפרוזבול אינו מועיל כיוון שאין לבית הדין כוח גבייה; ואם כן, השמיטה מדרבנן בטלה כדי שאנשים לא יימנעו מלהלוות:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ה׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.