בנוסף לכך, כאשר רש"י מזכיר כאן את הפקר בית דין, הוא מוסיף לכך תנאי: 'במקום שיש סייג ותקנה'. לשון דומה מופיעה בפירושו לדברי רבא שהבאנו לעיל: 'דבדבר שבממון אין כאן עקירת דבר מן התורה במקום סייג וגדר'. מקורו של ביטוי זה בדברי ר' אליעזר בן יעקב, המובאים בסוגיה ביבמות העוסקת בכוחו של בית דין לעקור דבר מן התורה: 'שמעתי שבית דין מכּין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה'. מדוע צירף רש"י תנאי זה לכאן?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, ס״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
