אם כן, לפי גישה זו תקנתו של הלל תקפה גם בשמיטה מדאורייתא, למרות שאין לה כל מקור מהתורה. מניין נטל הלל את הסמכות לכך? כאמור, לפי רש"י תשובתו של רבא היא שהפרוזבול נשען על הכלל 'הפקר בית דין הפקר'. בפשטות, כוונת הדברים היא שלמרות השמיטה, בית הדין יכול לכפות על הלווה להחזיר את החוב. אלא שעיון בדברי רש"י מעלה כי התמונה מורכבת יותר, ושגם לפי הגישה המעצימה את סמכותם של החכמים, עדיין יש צורך ביצירת מנגנון הלכתי מורכב כדי להוציא אותה לפועל.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, ס״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.