ולבסוף, וזהו הנימוק החשוב ביותר לענייננו, כיוון שתלמיד חכם מכיר את ההלכה, אין טעם לחייב אותו במעשים שנועדו רק למראית עין. תלמיד חכם יודע ששמיטת כספים נוהגת בזמן הזה רק כזיכרון, ואם כן די בתקנה פיקטיבית כדי לזכור אותה. התיאור של תלמידי רב אשי המוסרים פרוזבול בעל פה זה לזה משקף את האינטימיות שלהם עם ההלכה; הם יודעים את סוד העניין, ולכן אין להם צורך במנגנון בעל חזות רצינית. לעומתם, יש חשיבות בכך שבעבור שאר בני האדם הפרוזבול ייראה כמנגנון הלכתי ממשי; רק כך הוא יוכל להנכיח בעבורם את מצוות השמיטה באופן משמעותי.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, נ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.