הרמב"ם הלך בדרך אחרת: כאמור, מצד אחד הוא פוסק כשמואל שצריך בית דין חשוב, ומצד שני הוא פוסק גם את ההקלות של הפרוזבול, ובראשן המסירה הפיקטיבית המותרת לתלמידי חכמים. אך שלא כר"ן, הרמב"ם אינו מנסה לפתור את הסתירה, אלא מכיל את הכיוונים המנוגדים יחד; וכבר כתב על כך הראב"ד כי 'דבריו סותרין זה את זה'.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, נ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.