בהשוואה לגישה הקודמת, יש כאן יחס מורכב יותר בין הדרשה לבין התקנה, בין דין התורה לבין האופן שבו הוא מיושם על ידי חכמים: הלל אינו מבטל את דין התורה של שמיטת כספים, אבל גם לא רק ממסד הלכה קיימת המאפשרת לעקוף אותו; הוא משתמש בהיגיון של הלכה זו, אך מרחיב אותה אל מעבר לגבולה. גישה זו מעלה את שאלת משמעותה של הפיקציה ההלכתית; לפני שנעמיק את הדיון באמצעות דעת הרמב"ם, נעיין בקצרה בשאלה זו.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ד׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.