ג הַצּוּרָה הִיא - מַה שֶּׁבּוֹ הַמְסֻבָּב הוּא מַה שֶׁהוּא, וְתִתְחַלֵּק לְעַצְמִית וּמְדֻקְדֶּקֶת, וּלְמִקְרִית אוֹ בִלְתִּי־מְדֻקְדֶּקֶת, הָעַצְמִית הִיא - מַה שֶׁעוֹשֶׂה הַמְסֻבָּב מַה שֶּׁהוּא בַאֲמִתַּת עִנְיָנוֹ וּמַבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר כָּל הַנִּמְצָאִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: צוּרַת הָאָדָם הוּא הַכֹּחַ הַמְדַבֵּר, שֶׁכּוֹלֵל הַשֵּכֶל וְהָרָצוֹן, שֶׁבָּזֶה הוּא מַה שֶׁנִּבְדָּל בָּעֶצֶם.
ספר ההגיון · פרק ו׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.