ספר ההגיון · פרק ו׳

הַחֹמֶר הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב. כְּלָלֵי הַחֹמֶר. הַצּוּרָה הָעַצְמִית וְהַמִּקְרִית. כְּלָלֵי הַצּוּרָה. א עַד הֵנָּה נִתְבָּאֲרָה הַסִּבָּה הַחִיצוֹנָה, עַתָּה נְבָאֵר הַפְּנִימִית, הַנִּכְנֶסֶת בִּמְצִיאוּת הַמְסוֹבָב עַצְמוֹ, וּמִתְחַלֵּק לִשְׁנַיִם: חֹמֶר וְצוּרָה.

ב הַחֹמֶר הוּא מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַמְסֻבָּב, וְיִתְחַלֵּק לְרָחוֹק וְקָרוֹב. הַרָחוֹק הוּא - מַה שֶׁמִמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַמְסֻבָּב בְּחֶבְרַת חֹמֶר אַחֵר קָרוֹב מִמֶּנּוּ; הַקָּרוֹב - אוֹתוֹ שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַמְסֻבָּב בְּלֹא חֹמֶר בָּאֶמְצַע. מָשָׁל: הַחֹמֶר הָרָחוֹק בָּאָדָם - הֶעָפָר, כִּי לֹא מֵעָפָר מִיָּד נוֹצָר הַוָּלָד, אֶלָּא שֶׁרֵאשִׁית עִנְיָנוֹ הוּא עָפָר, אַךְ חֹמֶר הַקָּרוֹב הוּא בָּשָׂר וָדָם וּשְׁאָר הַרְכָּבוֹתָיו. כְּלָלֵי הַחֹמֶר: הַחֹמֶר קוֹדֵם לַצּוּרָה בַּטֶּבַע. פֵּרוּשֹוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְצוּרָה לִמָּצֵא אֶלָּא בַחֹמֶר.

ג הַצּוּרָה הִיא - מַה שֶּׁבּוֹ הַמְסֻבָּב הוּא מַה שֶׁהוּא, וְתִתְחַלֵּק לְעַצְמִית וּמְדֻקְדֶּקֶת, וּלְמִקְרִית אוֹ בִלְתִּי־מְדֻקְדֶּקֶת, הָעַצְמִית הִיא - מַה שֶׁעוֹשֶׂה הַמְסֻבָּב מַה שֶּׁהוּא בַאֲמִתַּת עִנְיָנוֹ וּמַבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר כָּל הַנִּמְצָאִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: צוּרַת הָאָדָם הוּא הַכֹּחַ הַמְדַבֵּר, שֶׁכּוֹלֵל הַשֵּכֶל וְהָרָצוֹן, שֶׁבָּזֶה הוּא מַה שֶׁנִּבְדָּל בָּעֶצֶם.

ד הַבִּלְתִּי מְדֻקְדֶּקֶת הִיא כְּלָל אֵיזֶה מִקְרִים מְיֻחָדִים לְאֵיזֶה נִמְצָא שֶׁנְּצַיְּרֵהוּ בָהֶם, כְּשֶׁאֵין צוּרָתוֹ הָעַצְמִית נוֹדַעַת. דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁנֹּאמַר: הַכֶּלֶב הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַנִּבּוּחַ, וְאֵין זֶה עִקַּר עִנְיָנוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב. כְּלָלֵי הַצּוּרָה: 1 הַצוּרָה נִכְבֶּדֶת תָּמִיד מֵהַחֹמֶר. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בָהּ תָּלוּי כָּל אֲמִתַּת עִנְיַן הַנִּמְצָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֹמֶר. 2 הַצּוּרָה הָעַצְמִית אֵינָהּ מֻשֶּׂגֶת מֵהַחוּשׁ. 3 פְּעֻלּוֹת הַנִּמְצָא תְּלוּיוֹת בַּצּורָה שֶׁלּוֹ.