וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה׳ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין לְשׁוֹן פְּקִידָה לִלְשׁוֹן עֲשִׂיָּה, כִּי הַפְּקִידָה אֵינָהּ כִּי אִם זְכִירָה בְּעָלְמָא, וְהָעֲשִׂיָּה הִיא פְּעוּלָּה מַמָּשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ (בראשית יב:ב). וּמַסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (לט:יא) שֶׁלְּשׁוֹן דִּבּוּר מוֹרֶה יוֹתֵר חִבָּה מִן לְשׁוֹן אֲמִירָה, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר מוֹרֶה עַל בֵּרוּר הַדְּבָרִים בְּפֵרוּשׁ בַּחֲתִיכַת הַלָּשׁוֹן, וְזֶה מִתְיַחֵס אֶל לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה.
וּבֵאוּר הָעִנְיָן הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִפְקְדָה שָׂרָה נִפְקְדוּ כָּל הָעֲקָרוֹת עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ עַל פָּסוּק ״וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ (בראשית יז טז). וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּפְקְדוּ עִמָּהּ, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיוּ שָׁוִים לְשָׂרָה, כִּי פְּקִידַת שָׂרָה בִּלְשׁוֹן עֲשִׂיָּה מַמָּשׁ בְּפֹעַל יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מדרש תהלים קלט ה) ״גְּדוֹלִים צַדִּיקִים מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי הַצַּדִּיקִים נִבְרְאוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם״ כוּ׳, דְּהַיְנוּ עֲשִׂיָּה מַמָּשׁ, וּבִלְשׁוֹן דִּבּוּר הַמּוֹרֶה עַל חִבָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טו ד) ״וְהִנֵּה דְבַר ה׳ אֵלָיו לֹא יִירָשְׁךָ זֶה, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ״ וְגוֹ׳. אֲבָל שְׁאָר הָעֲקָרוֹת בִּלְשׁוֹן פְּקִידָה לְבַד וּבִלְשׁוֹן אֲמִירָה שֶׁאֵין בּוֹ חִבָּה כָּל כָּךְ, כִּי פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ מַתְחִיל בִּלְשׁוֹן אֲמִירָה, וְשָׁם נֶאֱמַר (בראשית יז טז) ״וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְהָיְתָה לְגוֹיִם״, רָצָה לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה לְעֵזֶר לְכָל הַגּוֹיִם, כִּי יִפָּקְדוּ עֲקָרוֹת שֶׁל גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״, כְּאִלּוּ אָמַר עִם שָׂרָה, פֵּרוּשׁ ״אֶת״ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן עִם, כְּמוֹ ״הַבָּאִים מִצְרַיְמָה אֵת יַעֲקֹב״ (שמות א א), שֶׁאוֹתָן הָעֲקָרוֹת שֶׁנִּפְקְדוּ עִם שָׂרָה לֹא נִפְקְדוּ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן פְּקִידָה וּבִלְשׁוֹן אֲמִירָה. אָמְנָם ״וַיַּעַשׂ ה׳ לְשָׂרָה״, פֵּרוּשׁ לְשָׂרָה עַצְמָהּ, בִּלְשׁוֹן דִּבּוּר ״כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״ וַעֲשִׂיָּה מַמָּשׁ. דֶּרֶךְ מָשָׁל, מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב גָּדוֹל לַחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים הוּא זוֹכְרוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּל כָּךְ בַּעֲבוּרוֹ, אֲבָל בִּשְׁבִיל אוֹהֲבוֹ הוּא נִכְנָס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה וְעוֹשֶׂה בַּעֲבוּרוֹ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַה׳״ בְּוָא״ו, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה נג ב) ״כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַה׳׳ הוּא וּבֵית דִּינוֹ״. סֶמֶךְ מִכָּאן לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא.) שֶׁפְּקִידָה זוֹ הָיְתָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲשֶׁר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בַּדִּין עִם כָּל בֵּית דִּינוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, לְכָךְ קוֹרִין פָּרָשָׁה זוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
