בְּרֵאשִׁית כ״ט · ל״ה

וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהֹוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

במילים פשוטות

לאה הרה שוב ויולדת בן, ואומרת הפעם אודה את ה׳, ועל כן קוראה שמו יהודה, ואז עומדת מלדת. רש״י מסביר שלאה אמרה שנטלה יותר מחלקה בבנים, ומעתה יש לה להודות. אבן עזרא מבאר שמשמעות דבריה היא: הפעם הזאת, אחר שיש לי ארבעה בנים, אודה את ה׳ שנתן לי כל זה ודי לי, ועל כן עמדה מלדת. אונקלוס מתרגם ״אודה את ה׳״ - אודה קדם ה׳. הפסוק מתאר את לידת יהודה, בנה הרביעי של לאה. שם הבן מבטא הודיה לה׳, ומסמן שינוי בגישתה של לאה - מבקשת אהבה ותשומת לב היא עוברת להכרת טובה על השפע שקיבלה. לפי אבן עזרא, לאה מרגישה שקיבלה יותר מחלקה, ולכן פוסקת ללדת לעת עתה. יהודה, שממנו ייצא בית דוד והמלכות, חותם את שרשרת ארבעת בני לאה הראשונים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הפעם אודה. שֶׁנָּטַלְתִּי יוֹתֵר מֵחֶלְקִי, מֵעַתָּה יֵשׁ לִי לְהוֹדוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעַדִּיאַת עוֹד וִילִידַת בָּר וַאֲמֶרֶת הָדָא זִמְנָא אוֹדֶה קֳדָם יְיָ עַל כֵּן קְרַת שְׁמֵהּ יְהוּדָה וְקָמַת מִלְּמֵילַד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הפעם אודה את ד'. כטעם הפעם הזאת אחר שיש לי ארבעה בנים, אודה השם כי לא אחמוד להיות לי עוד, כמאמר, אודה את השם שנתן לי כל זה ויספיק לי על כן עמדה מלדת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה. שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הַשֵּׁם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, וְעִם זֶה לְשׁוֹן הַהוֹדָאָה. וְנִרְאֶה שֶׁהָיוּ כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת שֶׁל קַדְמוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ קֹדֶם לָזֶה יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי (בראשית כו:לד), וְכֵן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר לד:כ) קֹדֶם לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְהָיוּ בּוֹחֲרִים מֵהַשֵּׁמוֹת הַקּוֹדְמִים אֶת הַנּוֹפְלִים עַל לְשׁוֹן הַמְּאוֹרָע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ותעמד מלדת כתב בה לשון עמידה כי לאחר מכן שבה אל לדתה, ולא שבה עד לאחר לידת אשר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל