וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאׇזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃

ויגש אליו וגומר … דבר באזני אדני. יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֶיךָ:

ואל יחר אפך. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת:

כי כמוך כפרעה. חָשׁוּב אַתָּה בְעֵינַי כְּמֶלֶךְ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ סוֹפְךָ לִלְקוֹת עָלָיו בְּצָרַעַת כְּמוֹ שֶׁלָּקָה פַרְעֹה עַל יְדֵי זְקֵנָתִי שָׂרָה עַל לַיְלָה אַחַת שֶׁעִכְּבָהּ (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר מַה פַּרְעֹה גוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, אַף אַתָּה כֵן; וְכִי זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן שֶׁאָמַרְתָּ לָשׂוּם עֵינְךָ עָלָיו? דָּבָר אַחֵר, כִּי כָּמוֹךָ כְּפַרְעֹה, אִם תַּקְנִיטֵנִי אֶהֱרֹג אוֹתְךָ וְאֶת אֲדוֹנֶךָ (בראשית רבה):

וּקְרֵב לְוָתֵהּ יְהוּדָה וַאֲמַר בְּבָעוּ רִבּוֹנִי יְמַלֵּל כְּעַן עַבְדָּךְ פִּתְגָּמָא קֳדָם רִבּוֹנִי וְלָא יִתְקֵף רוּגְזָךְ בְּעַבְדָּךְ אֲרֵי כְפַרְעֹה כֵּן אָתְּ

ויגש. כי כמוך כפרעה. אתה כמלך והמלך כמוך, וכן כל שני כפי"ן שהן זה אחר זה, כמו "כעמי כעמך" (מ"ב ג ז) והיא דרך קצרה:

יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר לֵאמֹר כִּי דְּבָרִים מוּעָטִים יְדַבֵּר, לֹא יִהְיוּ עָלָיו לָטֹרַח. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי "דָּבָר" הוּא הַתְּמוּרָה אֲשֶׁר יְחַלֶּה פָּנָיו לְהַחְלִיף בִּנְיָמִין אָחִיו בּוֹ, כִּי לֹא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּבָר אַחֵר, וּשְׁאָר דְּבָרָיו פִּיּוּס וּבַקָּשָׁה לָזֶה:

וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ יֹאמַר אַל יִחַר אַפְּךָ בִּי עַל דְּבָרַי לְפָנֶיךָ:

כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל אֲנִי מְדַבֵּר לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ אֲנִי מְדַבֵּר לִפְנֵי פַּרְעֹה:

כי כמוך כפרעה - הרי אתה כמלך ויראתי מחרון אפך.

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו... יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר. מֵאַחַר שֶׁאָמַרְתָּ חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת, שֶׁלֹּא תַחְפֹּץ שֶׁתִּהְיֶה תַּקָּלָה עַל יָדְךָ אֲפִלּוּ לְחַיָּבִים.

יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ. לְהוֹדִיעֲךָ הַתַּקָּלָה שֶׁתֵּאָרַע עַל יָדְךָ אִם תַּעֲשֶׂה זֶה.

וְאַל יִחַר אַפְּךָ. בְּאָמְרִי אֵלֶיךָ שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ זֹאת הַתַּקָּלָה עַל כָּרְחֵנוּ.

כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. כִּי מַה שֶׁאַטִּיחַ דְּבָרִים כְּנֶגְדְּךָ לֹא יִהְיֶה מִהְיוֹתִי בִּלְתִּי מַחְשִׁיב אוֹתְךָ, כִּי אָמְנָם אַתָּה חָשׁוּב בְּעֵינֵי כְּמוֹ פַּרְעֹה שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ.

ויגש אליו יהודה כי אין בידו יכולת להוציא כל איש מעליו כמו שעשה יוסף.

יהודה לפי שהוא ערבו.

באזני אדני רוצה אני לדבר אליך בחשאי. ואל יחר אפך בעבדך שהרי יש לחוש לחמתך, משום כי כמוך כפרעה שניכם שוים בגדולה ויראתי מחרון אפך כי למי אקבול עליך, לפיכך צריך אני שתשים לבך לויכוח שלי.

כי כמוך כפרעה דוגמא כמוני כמוך כעם ככהן כטוב כחוטא כחשיכה כאורה. פרש״‎י מה פרעה גוזר ואינו מקיים וכו׳‎ כדאיתא במדרש. כתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך ואינו לובש בגדי מלך כגון בגדי שש. ובראשית מלכות המלך משביעין אותו לקיים חוקי הארץ ופרעה הלבישך בגדי שש וכשם שמצינו ששבועתו אינו מקיים ודאי אינו שומר הבטחתו שאין בה אלא דיבור בעלמא אף אתה כן ועוד פרעה הכריז בכל ארצו כל מי שיבא לשבור בר, ביאתו והליכתו לשלום היינו מבטיח ואינו עושה.

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי. לְפִי שֶׁכְּבָר אָמְרוּ לוֹ הָאַחִים ״הָאֱלֹהִים מָצָא עֲוֹן עֲבָדֶיךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר מָצָא לוֹ בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת אֶת חוֹבוֹ, וְרָמְזוּ לוֹ שֶׁכָּל זֶה עֲלִילוֹת דְּבָרִים הוּא וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדָם כָּל הַקּוֹרוֹת הַלָּלוּ מֵחֲמַת עָוֹן אַחֵר שֶׁעָשׂוּ, וְהוּא מַה שֶּׁעָשׂוּ לַאֲחִיהֶם יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ״ וְגוֹ׳ (בראשית מב:כא). וְעַל אוֹתוֹ עָוֹן אָמַר יְהוּדָה כְּמִתְוַדֶּה עַל חֲטָאָיו וְאָמַר ״בִּי אֲדֹנִי״, אוֹתוֹ עָוֹן אַחֵר אֲשֶׁר אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא סִבֵּב לָנוּ כָּל הַקּוֹרוֹת תָּלוּי בִּי יוֹתֵר מִבְּכָל אַחַי, עַל כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִכָּנֵס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה וּלְדַבֵּר בְּפָנֶיךָ יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהָאֱמֶת כָּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לח, א) ״וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֶחָיו הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ וְאָמְרוּ: אַתָּה אָמַרְתָּ לָנוּ לְמָכְרוֹ, וְאִלּוּ אָמַרְתָּ לָנוּ לַהֲשִׁיבוֹ הָיִינוּ עוֹשִׂים.

וּמֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף ״בִּי אֲדֹנִי״ (בראשית מד:יח), אוֹתוֹ עָוֹן תָּלוּי בִּי. הָאֶחָד הוּא מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְתָרֵץ לָמָּה אֲנִי נִגַּשׁ לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, לְפִי שֶׁאֲנִי חַבְתִּי בְּכָל אוֹתָן גִּלְגּוּלִים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת אוֹתוֹ עָוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ עַל מַה שֶּׁאָמַר ״כִּי עַבְדְּךָ עָרַב״ (בראשית מד:לב) וְגוֹ׳, לָמָּה אֲנִי נִכְנָס לְתִגָּר יוֹתֵר מִשְּׁאָר אַחַי כוּ׳, לְפִי שֶׁנִּתְקַשַּׁרְתִּי בְּקֶשֶׁר חָזָק לִהְיוֹת מְנוּדֶּה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת כוּ׳, מִכָּל מָקוֹם הִיא גּוּפָא קַשְׁיָא, לָמָּה הוּא קִבֵּל עָלָיו נִדּוּי יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֶחָיו? אֶלָּא לְפִי שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הָיָה חַיָּב בְּאוֹתוֹ עָוֹן אֲשֶׁר סִבֵּב לָהֶם עֲלִילַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״ (בראשית מב:ט), וְשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיָּבִיאוּ אֶת בִּנְיָמִין. עַל כֵּן הֻצְרַךְ הוּא לְקַבֵּל עָלָיו הַנִּדּוּי, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן אֶת בִּנְיָמִין עַל יָדוֹ וְשֶׁיּוֹצִיא אֶת אֶחָיו מִן הָעֲלִילָה אֲשֶׁר סִבֵּב הוּא לָהֶם, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר לָהֶם לִמְכֹּר אֶת יוֹסֵף. וְעוֹד, שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר לָהֶם ״לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר״ (בראשית מב:לח) וְגוֹ׳. שְׁמַע מִינָּהּ, שֶׁאִם לֹא הָיָה יַעֲקֹב יָכוֹל לִטְעֹן עֲלֵיהֶם טַעֲנָה זוֹ, הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת בִּנְיָמִין מִיָּד. וְנִמְצָא שֶׁיְּהוּדָה, מִצַּד שֶׁצִּוָּה לִמְכֹּר אֶת יוֹסֵף, סִבֵּב שֶׁלֹּא רָצָה יַעֲקֹב לִשְׁלֹחַ אֶת בִּנְיָמִין. וּבַעֲבוּר זֶה הֻצְרַךְ לִכָּנֵס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה וּלְקַבֵּל עָלָיו הַנִּדּוּי, וְעַל זֶה אָמַר ״בִּי אֲדֹנִי״.

הַטַּעַם הַשֵּׁנִי הוּא, לְפִי שֶׁרָצָה לוֹמַר ״יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ עֶבֶד תַּחַת הַנַּעַר״ וְגוֹ׳, וְיִטְעוֹן עָלָיו הַמּוֹשֵׁל: ״לָמָּה יֵצֵא הַחַיָּב זַכַּאי וְהַזַּכַּאי יֵצֵא חַיָּב לִכָּנֵס בְּעוֹל הָעַבְדוּת חִנָּם?״ עַל כֵּן אָמַר ״בִּי אֲדֹנִי״ - בֶּאֱמֶת שֶׁאוֹתוֹ עָוֹן הַגּוֹרֵם לְכֻלָּם שֶׁיִּהְיוּ עֲבָדִים תָּלוּי בִּי יוֹתֵר מִבְּכֻלָּם, עַל כֵּן דִּין הוּא שֶׁעֹנֶשׁ הָעַבְדוּת הַנִּפְסָק עַל בִּנְיָמִין יָחוּל עָלַי. וְהָאֱמֶת כֵּן הוּא, כִּי הוּא גָּרַם שֶׁלְּעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף, אֲבָל לִשְׁאָר אֶחָיו אֵין הָאַשְׁמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְכָל שֶׁכֵּן בִּנְיָמִין שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק כְּלָל בְּאוֹתוֹ עָוֹן.

יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי. לְפִי שֶׁרָצָה לְדַבֵּר אֵלָיו שֶׁכָּל עִנְיַן הַגָּבִיעַ הוּא עֲלִילָה, עַל כֵּן נִגַּשׁ אֵלָיו לִלְחֹשׁ בְּאָזְנָיו שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יָבֹא לִידֵי חֲרוֹן אַף.

כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת וְשֶׁאֵין לְדַבֵּר קָשׁוֹת בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי ״חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת״ (משלי טז יד), כָּךְ אֵין נָכוֹן לְדַבֵּר גְּבוֹהָה לְהוֹצִיא עָתָק מִפִּיו נֶגֶד כָּל הַשּׁוֹמְעִים. וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ זֶה, כִּי יוֹסֵף אָמַר ״קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם״ (בראשית מד ד) - דַּוְקָא כְּשֶׁתַּשִּׂיגֵם וְתִהְיֶה סָמוּךְ לָהֶם תְּדַבֵּר בְּאָזְנָם עִנְיַן הַגָּבִיעַ, וְלֹא תִּצְעַק עֲלֵיהֶם מֵרָחוֹק לְהָרִיעַ עֲלֵיהֶם כְּגַנָּב, אֶלָּא בֵּינְךָ לְבֵינָם תְּדַבֵּר לָהֶם שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הַמִּצְרִים דָּבָר מִזֶּה. עַל כֵּן גַּם בְּוִכּוּחַ זֶה רָצָה יְהוּדָה לִלְחוֹשׁ בְּאָזְנָיו וְקוֹלוֹ לֹא יִשָּׁמֵעַ אֶל הַמִּצְרִים. וְאָמַר ״וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ״ (בראשית מד יח), כִּי כָל כַּעַס מֵבִיא לִידֵי טָעוּת וְיִגְרוֹם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ טַעֲנוֹתַי בְּאָזְנֶיךָ אַף אִם יִהְיוּ נְכוֹחִים לַמֵּבִין, כִּי הַכַּעַס יִגְרוֹם שֶׁלֹּא תוּכַל לִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק. וְאִם תֹּאמַר: וּמַה בְּכָךְ, כִּי אִם לִפְעָמִים אֵיזוֹ שַׂר וּמוֹשֵׁל טָעָה בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט, יֵשׁ גָּבוֹהַּ מֵעַל כָּל גָּבוֹהַּ וְהוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁלּוֹקְחִין הַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוּא יְתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקֵל הַמּוֹשֵׁל - עַל זֶה אָמַר ״כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה״, וְאֶצְלְךָ הַגְּמַר דִּין כְּמוֹ אֵצֶל פַּרְעֹה, וְאֵין לִקַּח הַמִּשְׁפָּט מִמְּךָ אֶל הַמֶּלֶךְ, וּמִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא מִכָּל וָכֹל. עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁעֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים וְאַל יִחַר אַפְּךָ, וְאָז לֹא תָּבֹא לִידֵי טָעוּת.

וְיֵש לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר ״יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר״ (בראשית מד:יח)? וְנוּכַל לוֹמַר לְפִי שֶׁרָצָה לוֹמַר ״יֵשֵׁב עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר״ (בראשית מד:לג), לְכָל דָּבָר אֲנִי מְעֻלֶּה מִמֶּנּוּ, לִגְבוּרָה וּלְמִלְחָמָה וּלְשַׁמֵּשׁ. הִזְכִּיר כָּאן עוֹד עִנְיָן אֶחָד, כִּי כָל עֶבֶד צָרִיךְ לָדַעַת לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַמְּלָכִים וּלְסַדֵּר דְּבָרָיו שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנֵיהֶם, כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּהַשְׂכֵּל וּבְסֵדֶר נָכוֹן. אֲבָל הָעֶבֶד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְסַדֵּר דְּבָרָיו אֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת עֶבֶד אֶל הַמּוֹשֵׁל הֶחָשׁוּב כְּמֶלֶךְ. לְכָךְ אָמַר כְּלַפֵּי מַה שֶּׁאָמַר יוֹסֵף דֶּרֶךְ פְּסָק ״הָאִיש אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד״ (בראשית מד:יז), וַהֲרֵי עוֹדוֹ נַעַר וְאֵינוֹ רָאוּי אֲפִלּוּ לְדַבֵּר בְּפָנֶיךָ. וְעַל זֶה אָמַר: תְּנַסֶּה וְתִבְדֹּק וִ״ידַבֶּר נָא עַבְדְּךָ״ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לְךָ, ״דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי״ (בראשית מד:יח) בְּאֹפֶן ״שֶׁאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ״ (בראשית מד:יח). וְתִמְצָא כִּי בְּוַדַּאי יִחַר אַפְּךָ, שֶׁהֲרֵי ״כָּמוֹךָ כְּפַרְעֹה״ (בראשית מד:יח), וּלְדַבֵּר לִפְנֵי אִיש כְּעֶרְכְּךָ צָרִיךְ אִיש חָכָם וְנָבוֹן, לֹא נַעַר וּבַעַר כָּמוֹהוּ. אֲבָל בִּי, אֲדֹנִי, תִּמְצָא כָּל מָה אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ וְלֹא בּוֹ, כִּי אֲפִלּוּ הַדִּבּוּר אֵינוֹ בּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שְׁאָר טַכְסִיסֵי מַלְכוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר ״יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ״ אֲשֶׁר עָשָׂה מַעֲשֵׂה הַגָּבִיעַ וּנְתָנוֹ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וְהוּא יַגִּיד עַל כָּל הַקּוֹרוֹת, וְשֶׁכָּל זֶה עֲלִילוֹת דְּבָרִים.

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּגַּשׁ אַחַר שֶׁקָּרוֹב אֵלָיו הָיָה וּמְדַבֵּר עִמּוֹ עַד עַתָּה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה צג,ו), וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק פְּשַׁט הַכָּתוּב. עוֹד, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת אֵלָיו וּמוּבָן הַדָּבָר. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי לֹא נוֹדַע הָרִצּוּי לָמָּה, וְאִם לְבַל יִחַר אַפּוֹ הָיָה לוֹ לְאָמְרוֹ סָמוּךְ לִ״וְאַל יִחַר״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אָמְרוּ שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנָיו, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק כַּוָּנַת אָמְרוֹ כִּי כָמוֹךָ כִּי לֹא נוֹדַע נְתִינַת טַעַם זֶה לְהֵיכָן חוֹזֶרֶת, וְאַדְרַבָּא לְצַד שֶׁהוּא גָּדוֹל כְּפַרְעֹה יַקְפִּיד עַל מִעוּט הַנְהָגַת כָּבוֹד וּגְדֻלָּה.

אָכֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי מִנְהַג הַמְּלָכִים יֵשְׁבוּ לִפְנֵיהֶם גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְשָׂרֵיהֶם וְיוֹעֲצֵיהֶם, וְהָיָה אִם בָּא אִישׁ עַל דְּבַר מִשְׁפָּט אוֹ דָּבָר מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, לֹא יַעֲמֹד בְּהֶפְסֵק בֵּין הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וְחוּץ לָעִגּוּל יַעֲמֹד וְשָׁם יְדַבֵּר. וּכְמוֹ כֵן הָיָה מְדַבֵּר יְהוּדָה עַד עַתָּה, וְאַחַר כָּךְ ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו״, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּכְנַס לִפְנִים מִמְּחִיצָתוֹ וְעָמַד בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הַשָּׂרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמְעוּ דְּבָרָיו לְזוּלַת הַמֶּלֶךְ.

וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַב מהר״ם אֲלַשְׁקַר (בתשובותיו סימן צ״ג) בְּשִׁנּוּי תֵּיבַת ״לוֹ״ לְתֵיבַת ״אֵלָיו״.

וְחִלָּה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתְרַצֶּה לוֹ לְדַבֵּר בְּיִחוּד אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי בְּאֵין שׁוֹמֵעַ זוּלָתְךָ, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן אִם לֹא בְּאָזְנָיו. וְחִלָּה פָּנָיו שֶׁלֹּא יְמַהֵר לְהִתְכַּעֵס עַל אֲשֶׁר שׁוֹאֵל כָּזֶה וְאֵינוֹ מֵהַמּוּסָר, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ. פֵּרוּשׁ, כִּי דֶּרֶךְ זֶה יַעֲשׂוּהוּ גְּדוֹלִים הַשָּׁוִים בְּגֶדֶר גְּדֻלָּה זֶה לָזֶה, לֹא עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּעַבְדֶּךָ. וְטַעַם הַדָּבָר ״כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מַעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּגְּמָרָא (עבודה זרה י:) שֶׁל קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״נָצַחְתְּ לְמַלְכָּא וְכָל דְּנָצַח לְמַלְכָּא״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. לָזֶה אִם הָיָה נוֹצֵחַ יְהוּדָה לְיוֹסֵף בִּפְנֵי הַשּׁוֹמְעִים, יִכָּנֵס בְּסַכָּנַת מָוֶת מִדִּין נוֹצֵחַ לַמֶּלֶךְ. וּלְבַל יִטְעוֹן כִּי הַמֶּלֶךְ הוּא פַּרְעֹה, לָזֶה אָמַר כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה וְדִינָם שָׁוֶה, אֲשֶׁר עַל כֵּן מְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ לְדַבֵּר בְּאָזְנוֹ. וּבָזֶה, הֲגַם שֶׁיְּנַצְּחֵהוּ בַּטְּעָנוֹת, אֵין בִּזּוּי לַמֶּלֶךְ וְלֹא יִכָּנֵס בְּדִין נוֹצֵחַ לַמֶּלֶךְ שֶׁחַיָּב, כֵּיוָן שֶׁהוּא בֵּינוֹ לְבֵין הַמֶּלֶךְ.

עוֹד יִרְצֶה כִּי כָמוֹךָ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כ״א:א׳) ״לֵב מֶלֶךְ בְּיַד ה׳״, וְאִם יְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּשָּׁמַע מִלָּתוֹ לְכָל הַנִּמְצָאִים שָׁם, יַעֲשׂוּ לַמֶּלֶךְ הֵפֶךְ דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּאֲשֶׁר שָׂם ה׳ בְּלִבּוֹ, וִיעַוְּתוּ יוֹעֲצָיו אֶת לִבּוֹ. לָזֶה אַל יִחַר אַפּוֹ עַל כְּנִיסָתוֹ לִפְנִים מִמְּחִיצָתוֹ לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם בָּזֶה הִגִּיד לוֹ כִּי הוּא אִישׁ חֶסֶד, וְדַוְקָא רוֹאֵי פָנָיו נִכְנְסוּ בַּחֲשַׁד דְּבַר תַּקָּלָה בְּמֶרֶד.

וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם יְהוּדָה לְהַטּוֹת לֵב יוֹסֵף עָלָיו לְרַחֲמִים, וְהִקְרִיב דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ אֵלָיו לְאָהֳבוֹ וּלְחַבְּבוֹ כְּדֵי שֶׁתִּתְקָרֵב דַּעְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵלָיו לְקַבֵּל דְּבָרָיו וּפִיּוּסוֹ, וְהֻכְרַח לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְצַד שֶׁמִּן הַטֶּבַע לֹא יְחַבְּבוּ בְּנֵי יַעֲקֹב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כִּי (תהלים קכה:ג) ״לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים״, וּמִמֶּזֶג נַפְשָׁם לִשְׂנֹא אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפִי שָׁעָה לְהַפֵּךְ הַמּוּטְבָּע וּלְהַגִּישׁוֹ בִּלְבָבוֹ וּלְהָשִׁיבוֹ בְּתַוָּאנֵי דְּלִבֵּיהּ.

עוֹד יִרְצֶה כִּי לֹא נִגַּשׁ יְהוּדָה לְדַבֵּר אֶלָּא לְמַה שֶׁאֵלָיו, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהֵבִינוּ כִּי הַגְּזֵרָה לֹא מֵאֵת ה׳ בָּאָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּפָסוּק (בראשית מד:יז) ״חָלִילָה״, וְכֵיוָן שֶׁאֵין הָעִנְיָן בָּא אֶלָּא מִיּוֹסֵף וְאֵלָיו הֵם הַדְּבָרִים מְסוּרִים לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ עֲשׂוֹת, לָזֶה ״וַיִּגַּשׁ״.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הוּא נִגַּשׁ, כִּי בְּכָל פְּרָטֵי הֲנָאוֹת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעֶבֶד יְהוּדָה יַעֲשֶׂה יוֹתֵר מִבִּנְיָמִין, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו, פֵּרוּשׁ, לִטְעוֹן טַעֲנָה שֶׁהִיא לְטוֹבַת הַמֶּלֶךְ, וְהוּא (בראשית מד:לג) ״יֵשֶׁב נָא״ וְגוֹ׳.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֵלָיו, לְבַל יֹאמַר הָאוֹמֵר אֵיךְ סוֹתֵר יְהוּדָה דִּבְרֵי עַצְמוֹ ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים גַּם אֲנַחְנוּ״ (בראשית מד:טז), לָזֶה אָמַר כִּי מַה שֶׁנִּגַּשׁ לְדַבֵּר דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן ״יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ וְגוֹ׳ וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו״ הוּא אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לְדִבְרֵי יוֹסֵף, הוּא שֶׁמָּצָא לִכָּנֵס לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאָמַר ״חָלִילָה״ וְגוֹ׳, אֲבָל לְמַה שֶׁאָמַר יְהוּדָה אֵין מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר מַה שֶׁאָמַר בָּעִנְיָן.

וְאָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי. נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד לְבַל יֹאמַר אֵלָיו יוֹסֵף לָמָּה יְדַבֵּר הוּא לְבַד מִכֻּלָּם, וּמַה גַּם בְּמַה שֶׁקָּדַם שֶׁהִכִּיר יוֹסֵף כִּי רְאוּבֵן הַבְּכוֹר, דִּכְתִיב (בראשית מג:לג) ״וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן יֹאמַר לָמָּה יְדַבֵּר כָּל כָּךְ הוּא וְלֹא אֶחָיו. לָזֶה אָמַר, ״בִּי״ נוֹגֵעַ הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לוֹ לְבַסּוֹף. וְלֶהֱיוֹת שֶׁחָשׁ לוֹ לְהִתְכַּעֵס קוֹדֶם הַגָּעַת הַדָּבָר אֵלָיו, לָזֶה קָדַם תֵּכֶף וְהוֹדִיעוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בִּי נוֹגֵעַ הַדָּבָר אֲדוֹנִי״. וְהַשֵּׁנִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִטְעוֹן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לְהַצִּיל בִּנְיָמִין, וְהוּא בִּי אֲדֹנִי - פֵּרוּשׁ, אֲנִי גָּנַבְתִּי הַגָּבִיעַ וְהִנַּחְתִּיו בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וּמֵעַתָּה שׁוּרַת הַדִּין תִּתֵּן כִּי הוּא יִלָּכֵד, כִּי בִּנְיָמִין מַכְחִישׁ וִיהוּדָה מוֹדֶה - הוּא יִהְיֶה עֶבֶד. הַשְּׁלִישִׁי רָמַז הַכָּתוּב כִּי הַשְּׂרָרָה אֵלָיו הִיא נְתוּנָה, וְזֶה שִׁיעוּר הַדְּבָרִים: ״בִּי״ תָּלוּי כִּנּוּי תֵּיבַת ״אֲדֹנִי״ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ. וְאָמְרוֹ יְדַבֶּר נָא - פֵּרוּשׁ, יְדַבֵּר עַתָּה בְּכִינּוּי עַבְדוּת לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אֵין הַדָּבָר עוֹמֵד כֵּן, כִּי יְהוּדָה הוּא הַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ יִכּוֹן עוֹלָם.

עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי, פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּתִי הִשַּׂגְתָּ זֶה, כִּי הוּא הַסּוֹבֵב לְיוֹסֵף אַדְנוּת, שֶׁאָמַר (בראשית ל״ז:כ״ז) ״לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים״, שֶׁמִּזֶּה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְהִשִּׂיג יוֹסֵף הָאַדְנוּת.