תָּמָר היתה אשתו של עֵר בכור יהודה, ולאחר מותו ניתנה לאונן אחיו. משמתו שניהם, שלחהּ יהודה לשבת אלמנה בבית אביה עד שיגדל שֵׁלָה בנו הצעיר (בראשית לח).
כשראתה תמר שלא ניתנה לשלה, ישבה מעוטפת בפתח עיניים, ויהודה בא אליה בלא שהכירהּ. היא לקחה ממנו עירבון, ״חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ״ (בראשית לח).
כשנודע שתמר הרה, ציווה יהודה להוציאהּ, אך היא הראתה את העירבון, ויהודה הודה, ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״. היא ילדה תאומים, פרץ וזרח (בראשית לח). מפרץ נמשכת שושלת בית דוד. בתנ״ך היא אם השושלת המלכותית.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של תָּמָר בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.