וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃

יהודה לקח אשה לער בכורו, ושמה תמר. הפסוק קצר ומציג את תמר, שתהיה הדמות המרכזית בהמשך הפרשה. תמר נישׂאה תחילה לער, הבן הבכור. אירוע זה פותח את שרשרת המאורעות של פרשת הייבום: כאשר ימות ער, תעבור תמר לאונן, וכשימות גם הוא תישאר ממתינה לשלה. הכתוב אינו מפרט כאן על מוצאה של תמר, אלא מציג אותה בקצרה כרעיה של הבכור.