אוֹנָן הוא בנו השני של יהודה (בראשית לח). לאחר מות עֵר אחיו, אמר לו יהודה לבוא אל תמר וליבם אותה, ״וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ״.
אונן ידע כי לא לו יהיה הזרע, ולכן ״שִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו״ (בראשית לח).
מעשהו היה רע בעיני ה', ״וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ״ (בראשית לח). בתנ״ך הוא נזכר בפרשת יהודה ותמר בהקשר של חובת הייבום.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אוֹנָן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.