אוֹנָן הוא בנו השני של יהודה (בראשית לח). לאחר מות עֵר אחיו, אמר לו יהודה לבוא אל תמר וליבם אותה, ״וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ״.
אונן ידע כי לא לו יהיה הזרע, ולכן ״שִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו״ (בראשית לח).
מעשהו היה רע בעיני ה', ״וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ״ (בראשית לח). בתנ״ך הוא נזכר בפרשת יהודה ותמר בהקשר של חובת הייבום.
הפסוקים המרכזיים על אוֹנָן
לידתו
וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃
סירובו להקים זרע
וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתׇן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃
מותו
וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אוֹנָן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.