מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מבני בנימין, ישב בשושן הבירה, וגידל את אסתר בת דודו. הוא ישב בשער המלך, ושם גילה את מזימת בגתן ותרש להרוג את המלך, וההצלה נרשמה בספר הזכרונות (אסתר ב).
מרדכי סירב לכרוע ולהשתחוות להמן, ובשל כך זמם המן להשמיד את כל היהודים. מרדכי לבש שק ואפר, והפציר באסתר לפעול למען עמהּ (אסתר ג-ד).
לאחר מפלת המן, זכה מרדכי לכבוד ולמעמד ״מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, ״גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו״ (אסתר י). הוא ואסתר תיקנו את ימי הפורים. בתנ״ך הוא סמל ההנהגה, הנאמנות לזהות היהודית והדאגה לכלל.
הפסוקים המרכזיים על מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי
גילוי המזימה
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמׇרְדֳּכַ֖י יוֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹֽשׁ׃
סירובו להשתחוות
וְכׇל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמׇ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃
מעמדו לבסוף
כִּ֣י ׀ מׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכׇל־זַרְעֽוֹ׃
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.