רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לְרֹב אֶחָיו. וְלֹא לְכָל אֶחָיו, מְלַמֵּד שֶׁפֵּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ מִקְצַת סַנְהֶדְרִין, לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה קָרוֹב לַמַּלְכוּת וְהָיָה בָטֵל מִתַּלְמוּדוֹ:
לְכָל זַרְעוֹ. מֻסָּב עַל עַמּוֹ לְכָל זֶרַע עַמּוֹ:
אֶסְתֵּר י׳ · ג׳
כִּ֣י ׀ מׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכׇל־זַרְעֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
המגילה נחתמת: כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו. רש״י מדייק ״לרוב אחיו״ - ולא לכל אחיו. אבן עזרא מסביר שאין יכולת להיות רצוי לכל. המלבי״ם מסביר שמרדכי נשאר בתוקפו. הדיוק הזה כנה ומרשים: גם בשיא ההצלחה, לא כולם היו מרוצים. וסיום המגילה, ״דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו״, מגדיר במה נמדדת גדולה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ורצוי לרוב אחיו. כי אין יכולת באדם לרצות הכל בעבור קנאת האחים.
דרש טוב לעמו. די לו שיעשה טוב לאשר ידרשנו מעמו הנה הוא היה דורש לעשות טוב, וזרעו הם בניו ובני בניו ולעולם הבנים יפחדו מאביהם והוא היה דובר שלום בתחילה אפי' לבניו שהם כעבדיו ואף כי לעמו, והנה הזכיר הכתוב גודל מעלתו וענותנותו כאשר הזכיר כן על משה אדונינו והאיש משה עניו מאד מכל האדם.
Kol Sason, Krotoschin, 1840
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19עד שמרדכי נשאר בתקפו ולא נשבתה הצלחתו, צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהילים ל״ז:כ״ט) והגם שהי' משנה על כל המדינה וממונה על היהודים בפרטות, מ"מ היה רצוי לרוב אחיו, כי היה בכל עניניו דורש טוב לעמו, ולא התנהג עמם בתוקף וחזקה רק בשלום ובמישור:
On Your Way