דָּנִיֵּאל היה מנערי יהודה שהובאו אל חצר מלך בבל. הוא ורעיו חנניה מישאל ועזריה סירבו להיטמא בפת המלך, וה' נתן לדניאל ״הָבֵן בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת״ (דניאל א).
דניאל פתר את חלום נבוכדנצר על הצלם, ואת ״הכתובת על הקיר״ בסעודת בלשאצר. בזכות חכמתו ואמונתו התרומם למעמד רם תחת מלכי בבל ופרס (דניאל ב, ה).
כשנאסר עליו להתפלל, המשיך דניאל להתפלל אל ה', ובעטיו הושלך לגוב האריות, אך ניצל, ״אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא״ (דניאל ו). בחלקו השני של הספר מובאים חזונותיו על העתיד. בתנ״ך הוא סמל שמירת האמונה בגולה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של דָּנִיֵּאל בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.