דָּן הוא בנו הראשון של יעקב מבלהה שפחת רחל, ״דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי״ (בראשית ל). בברכת יעקב נאמר עליו ״דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מט).
בברכת משה נמשל דן לגור אריה: ״דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן״ (דברים לג). נחלת השבט היתה בתחילה במרכז הארץ סמוך לים, ואחר כך עלה חלק מן השבט צפונה וכבש את ליש, שנקראה על שמו דן (שופטים יח).
מבני דן היה שמשון השופט. בתנ״ך מציין ״מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע״ את גבולות הארץ מצפון לדרום, ודן הוא אחד משנים עשר השבטים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של דָּן בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.