אַבְנֵר בֶּן נֵר היה שר צבאו של שאול וקרוב משפחתו (שמואל א יד). לאחר מות שאול המליך אבנר את איש בשת בן שאול על ישראל, בעוד דוד מלך על יהודה בחברון (שמואל ב ב).
לאחר סכסוך עם איש בשת, פנה אבנר אל דוד וכרת עמו ברית להסב אליו את כל ישראל, ״לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל״ (שמואל ב ג).
יואב בן צרויה, שנטר לו על מות עשהאל אחיו, הכה את אבנר בחברון והמיתו. דוד קונן עליו, ״הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר״ (שמואל ב ג). בתנ״ך הוא מצביא בית שאול שגורלו קשור באיחוד הממלכה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אַבְנֵר בֶּן נֵר בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.