עָמוֹס הַנָּבִיא

עָמוֹס היה ״בַּנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ״, רועה צאן ובולס שקמים מיהודה, שנשלח להתנבא על ממלכת ישראל בימי ירבעם השני ועוזיהו מלך יהודה (עמוס א).

עמוס פתח בתוכחה על העמים סביב, ומשם עבר לתוכחת ישראל. הוא יצא בחריפות נגד העושק והשחיתות, נגד מי ש״מֹכְרִים בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם״, וקרא לצדק, ״וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן״ (עמוס ה).

אמציה כהן בית אל ניסה לגרשוֹ, ועמוס השיב שאינו נביא מקצועי אלא נשלח בידי ה' מאחורי הצאן (עמוס ז). ספרו חותם בנבואת נחמה על שיבת ציון. בתנ״ך הוא נביא הצדק החברתי והמוסר.