תלמוד ירושלמי פסחים פרק ז׳
13 הלכות בפרק, 74 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּמִין בִּישּׁוּל הוּא זֶה אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ:ב׳משנה: אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בִּשְׁפּוּד וְלֹא בָּאֶסְכָלָה. אָמַר רִבִּי צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאֶסְכָלָה. נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלוֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ:ג׳משנה: סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים יֹאכֵלוּ. אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם חַי יְדִיחֶנּוּ. וְאִם צָלִי יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵין מוֹכְרִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלֵם:ד׳משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִין בְּטוּמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה. הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטוּמְאָה נֶאֱכָל בְּטוּמְאָה שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִילָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה:ה׳משנה: נִיטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָים אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִיטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָים זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמּוּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּיטְמָא הַבָּשָר וְהַחֵלֶב קַיָים זוֹרֵק אֶת הַדָּם:ו׳משנה: נִיטְמָא קָהָל אוֹ רוּבּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טָהוֹר יֵעָשֶׂה בְטוּמְאָה. נִיטְמָא מִיעוּט הַקָּהָל הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:ז׳משנה: הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא הַצִּיץ מְרַצֶּה. נִטְמָא טוּמְאַת הַגּוּף אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ נָזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַדָּם וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם הַצִּיץ מְרַצֶּה:ח׳משנה: נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רוּבּוֹ שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִיעוּטוֹ וְהַנּוֹתָר שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה:ט׳משנה: הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא יִשָּרֵף מִיָּד. נִיטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף זֶה יִשָּרֵף מִיָּד שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין:י׳משנה: הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַנּוֹתָר יִשָּרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְאִם חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת יִשָּרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב:י״אמשנה: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִין. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים:י״במשנה: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק וְחוֹתֵךְ וּבַמּוּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מִן הָאֲגֹף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים מִן הָאֲגֹף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה כְּלִפְנִים:י״גמשנה: שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד אֵילּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין וְהַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת: